ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 בספטמבר, 2019
ע"י ראובן
ע"י ראובן
מצאתי על 'ספסל נתינה' ברחוב.
הבאתי בחשבון כמה שבועות קריאה-הספר העבה ביותר בו נתקלתי כנראה-900 עמודים.
עלי להודות שמהכתוב על הכריכה התרשמתי שמדובר באפוס אמריקאי רחב יריעה הנמשך על 40 שנה אודות פניה האמיתיות של ארצות הברית. האנשים הפשוטים וסיפוריהם שהם נשמת אפה של אומה באשר היא כולל אומת ענק זו בעלת כל כך הרבה רבדים ועם אזכורים לדמויות בולטות כמו ג'יי. אדגר הובר,פרנק סינטרה ושחקני בייסבול נערצים.כי אומה, בסופו של דבר, מורכבת מאינדיבידואלים.
מתחיל בתיאור טוב למדי של משחק בייסבול בו מתאמצים הצופים לתפוס כדור ששחקן נערץ השליך לקהל ומי שמצליח תוך מאבק הוא נער בן 14,ממשיך בתיאור לא רע של אישה העוסקת בצביעת מטוסים ולאחר מכן על איש משפחה העוסק בפינוי פסולת לסוגיה כולל רעילה.
אבל- אכזבה.
הבעייה האמיתית בספר היא לא תוכנו אלא סגנונו- יבש ולא מעניין.הדיאלוגים שטחיים, סתמיים וחסרי עומק. כמה אמריקאים בשיחה סתמית עם כתבת בריטית בבר,שיחות של גיבורנו מפנה הפסולת עם רעייתו ובין חברים.אולי זה חלק מהרעיון-אפוס המורכב מחיי יום יום אבל לחלוטין לא התחברתי לסגנון הכתיבה החדגוני.
דפדפתי הלאה וקראתי פה ושם, יש איזכורים קצרים נוספים לאותו נער בן 14 שאולי הוא מעין חוליה מקשרת אבל סגנונית זה לא ממש משתנה. פשוט לא ריתק אותי בשום דרך.אחרי כ-150 עמודים איבדתי עניין בשל הכתיבה חסרת המעוף.עניין של טעם.
"כל עמוד תענוג, רומן מרגש ביותר" (על הכריכה) זה לא.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ראובן
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
אמון-לכן הפסקתי לקרוא
ספר טוב או רע כמובן בעיני המתבונן (הקורא,במקרה זה).
כאן לא התחברתי. |
|
|
אָמוֹן
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
ראובן
בשביל ספר רע, 900 עמודים זה לא טוב. אני חושב שכשספר הוא טוב, והעלילה בו זורמת ויש בו דמויות שאפשר להזדהות איתן, גם אם הוא ארוך לא שמים לב ולפעמים אפשר לקרוא חצי מהספר ולא לשים לב שזה כבר...חצי. למשל "שר הטבעות" של טולקין חצה כהוגן את רף אלף העמודים. ומהתיאור שלך הספר הזה לא עומד בקריטריונים. אני חושב שהכריכה והשם נראים מבטיחים, אבל לפי מה שתיארת, הספר די גרוע, מזכיר לי את "לבד בתיאטרון המוות" שזה גם ספר ארוך ומייגע, ומספיק לתמצת אותו ל 200 עמודים. די מרתיע אבל יום יבוא ואולי אנסה. תודה על הביקורת שלך. |
|
|
ראובן
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
רחב יריעה מדי,אברהם ולא תענוג גדול.כשמאבדים עניין אין טעם להמשיך במיוחד בהעדר תוכן ממשי,
ואיך 1200 עמודים מתכווצים ל-168?
|
|
|
אברהם
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
הוא באמת "רחב יריעה" נראה לי שכרתו 4 עצים במיוחד לספר הזה.
טוב, זה היה לצורך ההומר. 900 עמודים זה לא מעט. פעם כתבתי ספר והגעתי ל 1200 עמודים, ובסוף נשאר מזה 168 עמודים. יש הבדל בין ספר המתרכז במספר מועט של דמויות, לעומת ספר המתפרש על פני מספר עשורים ומתאר דמויות רבות. יש שצלחו את הספר ויש שהרימו ידיים. "כל עמוד תענוג, בתיאור המושלם להפליא של מחצית המאה." (ניוזוויק) נו.. לפחות התענגת 150 פעמים. |
|
|
ראובן
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
מאתגר מדי לטעמי.הבעייה אינה בתוכן או היקף הספר אלא סגנונו שאותי שעמם
יש גבול כמה אפשר לקרוא את הסיפור על הנער במשחק הבייסבול.
לא מכיר את ספריו האחרים ולא יכול לשפוט. |
|
|
עמית לנדאו
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
ספר מאתגר ביותר. עבורי עשרות(?) העמודים של משחק הבייסבול היו משוכה כמעט בלתי עבירה, אבל התעקשתי להמשיך, ובסופו של דבר הספר כן השאיר עלי רושם חזק. יחד עם זה, אני לא חושב שאתפתה לעבור זאת שוב עם ספר אחר שלו.
|
|
|
ראובן
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
זה בהחלט לא מעט אבל אפשר לחשוב על זה כשלושה ספרים-אם באמת איכותי
וזה לא המקרה
|
|
|
אָמוֹן
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
900 עמודים גם ככה זה יותר מידי
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
