“פעם, כשאבא שלי היה ילד, הוא היה חולה ונשאר בבית.
הוא ישב על המרפסת, שהיתה צמודה למרפסת של השכנים, ובמרפסת של השכנים - היה ארון ספרי הילדים שלהם.
העוזרת של השכנים עברה שם ואבא שלי, שהיה רגיל לשאול ספרים מהשכנים, ביקש ממנה שתעביר לו ספר מסויים מהמדף.
העוזרת עזרה לו בשמחה, אלא שהיא הושיטה לו את הספר שעמד *ליד* הספר שהוא ביקש.
לא היה נעים להטריח אותה שוב, לכן אבא שלי החליט לקרוא את הספר, שנאמר - ט”
