איזה ספר, הא?
כן, שמתי לב שזה ספר ילדים!
נכון שדברים בו מסתדרים כמעט מאליהם, נכון שכל אירוע שקורה שם נגמר בטוב, והכל יותר מידיי בסדר, ומעולם לא שמעתי על עיזים באי בודד (סתם בורות שלי, כנראה). נכון. ובכל זאת---
אחד החלומות הגדולים שלי כילדה היה להתקע על אי בודד, עם כמה חברים אמיצים ומוכשרים. להכין מהטבע מיטה ובגדים, לצלות דגים במדורה של זרדים... אנחה והתעוררות משרעפיי
ואז, כילדה עם חלום נואש וחסר היגיון, נתקלתי בספר הזה, שהילדים בו בעצם עשו וחוו כל מה שחלמתי עליו, ואף יותר. זה היה מדהים, שאדם זר שאינני מכירה תאר את חלומותיי בצורה נפלאה כזו. הספר היה לי סוג של נחמה, מכיון שבמוחי הצעיר היטבתי לקלוט כבר אז, שאפסו סיכויי להתקע על אי נידח (ודווקא חברים אמיצים ומוכשרים יש לי). על כן החלטתי שאני אהיה קצת מכל אחד מהילדים ואחווה איתם מה שהם עוברים (ואף פעם לא הייתי ג'ון בקסטון!). החלטה זו הכניסה אותי לספר הזה ממש חזק, ועד היום- על אף שאני כבר מבוגרת למדיי- שמורה עימי חיבה רבה עבורו. מי לא אוהב שמגשימים לו חלומות?
אגב, השפה הישנה תרמה המון להנאה שלי.
אה, והתאהבתי בתומס. הלואי היה לי כזה אח קטן, כמוהו בדיוק. מבט חולמני וחיוך טפשי
נ.ב. ספויילר
בתחילת הספר כתוב שג'ון בקסטון יבוא על עונשו. כל הספר חיכיתי לעונש שהגיע לו, ולא נתקלתי בו. פיפסתי משהו?







![אורה הכפולה [מהדורת 2010]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/6995.jpg)







