ג'ורג' אליוט, (באנגלית: George Eliot) שם העט של הסופרת הבריטית מרי אן אוונס (Mary Ann Evans‏; 22 בנובמבר 1819 - 22 בדצמבר 1880).
אליוט נולדה בחווה ליד נאניטון, וורוויקשייר, וכתבה על החיים בעיירות השדה ברבות מיצירותיה. היא השתמשה בשם-עט גברי, לדבריה, כדי להבטיח יחס רציני ליצירותיה. נשים פרסמו ספרים באופן חופשי תחת שמן, אך אליוט רצתה להבטיח שלא יתייחסו אליה ככותבת רומנים רומנטיים. גורם נוסף היה אולי הרצון להגן על פרטיותה, ולמנוע שערוריות בקשר למערכת היחסים שלה עם ג'ורג' לואיס.
מרי אן אוונס-קרוס הייתה בתו הקרובה והיקרה של רוברט אוונס, סוכן מקרקעין ומנהל האחוזה הגדולה אדברי-היל בוורוויקשיר. בילדותה הייתה קרובה לאחיה הבכור אייזיק, קשר זה בא לידי ביטוי מאוחר יותר בספרה "הטחנה על הנהר פלוס", בתיאור הקשר בין מגי טליבר ואחיה האהוב טום. מגיל צעיר הושפעה ממטיף אוונגלי אדוק ג'ון אדמונד ג'ונס. מאוחר יותר פנתה לדעות יותר ליברליות, בעקבות היכרותה עם צ'ארלס וקרוליין בריי. ב-1836 מתה אמה ומרי-אן התחילה לנהל את משק ביתו של אביה. היא המשיכה להרחיב את השכלתה על ידי קריאה מרובה ולימודי גרמנית ואיטלקית.
ב-1841 עברה לקובנטרי, שם קבלה עבודת תרגום של "חיי ישו" מאת שטראוס. ב-1850 התחילה לכתוב ולערוך את כתב העת "ווסטמיניסטר רביו", שיסדו ג'ון סטיוארט מיל וג'רמי בנת'ם. ב-1854 עברה לחיות מחוץ לנישואין עם ג'ורג' לואס, שאשתו סרבה להתגרש ממנו. למרות השערוריה שנלוותה לחייה עם לואס, הם חיו יחד עד מותו ב-1878. הוא עודד אותה לכתוב סיפורת, ב-1858 פירסמה בכתב-עת את הסיפור "עמוס ברטון", הראשון מתוך קובץ הסיפורים "סצינות מחיי כמרים". כאן השתמשה לראשונה בשם-העט ג'ורג' אליוט, השם עורר השערות רבות בקשר לזהות הכותב. היא המשיכה לכתוב ברצף את הרומנים שלה, וגם מאמרים ביקורות ומסות. היא הוערכה מהתחלה ככותבת חשובה.
שנתיים אחרי מותו של לואס ב-1880 נישאה לג'ון קרוס, בנקאי אמריקאי, שהיה צעיר ממנה בעשרים שנה. היא מתה שבעה חודשים אחרי נישואיה, ונקברה בלונדון.
[מתוך ויקיפדיה]

ג'ורג' אליוט, (באנגלית: George Eliot) שם העט של הסופרת הבריטית מרי אן אוונס (Mary Ann Evans‏; 22 בנובמבר 1819 - 22 בדצמבר 1880).
אליוט נולדה בחווה ליד נאניטון, וורוויקשייר, וכתבה על החיים בעיירות השדה ברבות מיצירותיה. היא השתמשה בשם-עט גברי, לדבריה, כדי להבטיח יחס רציני ליצירותיה. נשים פרסמו ספרים באופן חופשי תחת שמן, אך אליוט רצתה להבטיח שלא יתייחסו אליה ככותבת רומנים רומנטיים. גורם נוסף היה אולי הרצון להגן על פרטיותה, ולמנוע שערוריות בקשר למערכת היחסים שלה עם ג'ורג' לואיס.
מרי אן אוונס-קרוס הייתה בתו הקרובה והיקרה של רוברט אוונס, סוכן מקרקעין ומנהל האחוזה הגדולה אדברי-היל בוורוויקשיר. בילדותה הייתה קרובה לאחיה הבכור אייזיק, קשר זה בא לידי ביטוי מאוחר יותר בספרה "הטחנה על הנהר פלוס", בתיאור הקשר בין מגי טליבר ואחיה האהוב טום. מגיל צעיר הושפעה ממטיף אוונגלי אדוק ג'ון אדמונד ג'ונס. מאוחר יותר פנתה לדעות יותר ליברליות, בעקבות היכרותה עם צ'ארלס וקרוליין בריי. ב-1836 מתה אמה ומרי-אן התחילה לנהל את משק ביתו של אביה. היא המשיכה להרחיב את השכלתה על ידי קריאה מרובה ולימודי גרמנית ואיטלקית.
ב-1841 עברה לקובנטרי, שם קבלה עבודת תרגום של "חיי ישו" מאת שטראוס. ב-1850 התחילה לכתוב ולערוך את כתב העת "ווסטמיניסטר רביו", שיסדו ג'ון סטיוארט מיל וג'רמי בנת'ם. ב-1854 עברה לחיות מחוץ לנישואין עם ג'ורג' לואס, שאשתו סרבה להתגרש ממנו. למרות השערוריה שנלוותה לחייה עם לואס, הם חיו יחד עד מותו ב-1878. הוא עודד אותה לכתוב סיפורת, ב-1858 פירסמה בכתב-עת את הסיפור "עמוס ברטון", הראשון מתוך קובץ הסיפורים "סצינות מחיי כמרים". כאן השתמשה לראשונה בשם-העט ג'ורג' אליוט, השם עורר השערות רבות בקשר לזהות הכותב. היא המשיכה לכתוב ברצף את הרומנים שלה, וגם מאמרים ביקורות ומסות. היא הוערכה מהתחלה ככותבת חשובה.
שנתיים אחרי מותו של לואס ב-1880 נישאה לג'ון קרוס, בנקאי אמריקאי, שהיה צעיר ממנה בעשרים שנה. היא מתה שבעה חודשים אחרי נישואיה, ונקברה בלונדון.
[מתוך ויקיפדיה]