ג

ג'ורג' אליוט

סופרת

ג'ורג' אליוט, (באנגלית: George Eliot) שם העט של הסופרת הבריטית מרי אן אוונס (Mary Ann Evans‏; 22 בנובמבר 1819 - 22 בדצמבר 1880).

אליוט נולדה בחווה ליד נאניטון, וורוויקשייר, וכתבה על החיים בעיירות השדה ברבות מיצירותיה. היא השתמשה בשם-עט גברי, לדבריה, כדי להבטיח יחס רציני ליצירותיה. נשים פרסמו ספרים באופן חופשי תחת שמן, אך אליוט רצתה להבטיח שלא יתייחסו אליה ככותבת רומנים רומנטיים. גורם נוסף היה אולי הרצון להגן על פרטיותה, ולמנוע שערוריות בקשר למערכת היחסים שלה עם ג'ורג' לואיס.

מרי אן אוונס-קרוס הייתה בתו הקרובה והיקרה של רוברט אוונס, סוכן מקרקעין ומנהל האחוזה הגדולה אדברי-היל בוורוויקשיר. בילדותה הייתה קרובה לאחיה הבכור אייזיק, קשר זה בא לידי ביטוי מאוחר יותר בספרה "הטחנה על הנהר פלוס", בתיאור הקשר בין מגי טליבר ואחיה האהוב טום. מגיל צעיר הושפעה ממטיף אוונגלי אדוק ג'ון אדמונד ג'ונס. מאוחר יותר פנתה לדעות יותר ליברליות, בעקבות היכרותה עם צ'ארלס וקרוליין בריי. ב-1836 מתה אמה ומרי-אן התחילה לנהל את משק ביתו של אביה. היא המשיכה להרחיב את השכלתה על ידי קריאה מרובה ולימודי גרמנית ואיטלקית.

ב-1841 עברה לקובנטרי, שם קבלה עבודת תרגום של "חיי ישו" מאת שטראוס. ב-1850 התחילה לכתוב ולערוך את כתב העת "ווסטמיניסטר רביו", שיסדו ג'ון סטיוארט מיל וג'רמי בנת'ם. ב-1854 עברה לחיות מחוץ לנישואין עם ג'ורג' לואס, שאשתו סרבה להתגרש ממנו. למרות השערוריה שנלוותה לחייה עם לואס, הם חיו יחד עד מותו ב-1878. הוא עודד אותה לכתוב סיפורת, ב-1858 פירסמה בכתב-עת את הסיפור "עמוס ברטון", הראשון מתוך קובץ הסיפורים "סצינות מחיי כמרים". כאן השתמשה לראשונה בשם-העט ג'ורג' אליוט, השם עורר השערות רבות בקשר לזהות הכותב. היא המשיכה לכתוב ברצף את הרומנים שלה, וגם מאמרים ביקורות ומסות. היא הוערכה מהתחלה ככותבת חשובה.

שנתיים אחרי מותו של לואס ב-1880 נישאה לג'ון קרוס, בנקאי אמריקאי, שהיה צעיר ממנה בעשרים שנה. היא מתה שבעה חודשים אחרי נישואיה, ונקברה בלונדון.



[מתוך ויקיפדיה]
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (58):
רשימה ספרים שקראתי, חייבת לקרוא , על המדף וממתין, מאה שנים של בדידות, ~להשיג~, יש לי ועוד לא קראתי, קראתי, ספרים לכיף, סיפורת מכל השנים, צריכה לקרוא, רשימה, ספרים שאני רוצה לקרוא, מתכננת לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, משובחים להשיג ולקרוא, ספרים שקראתי, נראה מעניין, ספרי קריאה, להשיג ולקרוא, עוד ...
1.
הרומן דניאל דרונדה (1876) מספר את סיפוריהם של דניאל דרונדה, צעיר שחונך כבן טובים בריטי עד שהתברר לו שהוא יהודי, ושל גוונדולין הרלת, עלמה אנגלייה אנוכית וחוטאת המוצאת את תיקונה בעזרתו של דניאל. סיפוריהם נפרדים, אל משיקים זה לזה. יחד עם הגיבורים אנו עוברים מדרום אנגליה לצפונה, מבית אחוזה כפרי אחד למשנהו, מעיר לעיר: לונדון, פראג, פרנרקפורט, מיינץ, המבורג, וינה, גנואה, טרייסט, ביירות וניו יורק. החותם החברתי מתואר בהרחבה אף הוא: אצילים ועשירים חדשים, הרפתקנים, נוכלים, פועלים, סוחרים יהודים זעירים וסוחרים יהודים גדולים, כמרים, אנשי חזון, שחקנים ומוסיקאים. דניאל דרונדה, הרומן האחרון של המספרת האנגלייה הנדעת ג'ורג' אליוט, הוא רומן שנוי במחלוקת. באנציקלופדיה בריטניקה נאמר ש"העניק לרוח הלאומית של היהדות את הגירוי החזק ביותר שידעה מאז הופעתו של שבתאי צבי, ב-1666". ג'ורג' אליוט מנסה לחבוק ברומן עולם ומלואו. היא מובילה אותנו במבוך של יחסי היחיד, החברה והעם, הדרכים לגאולת היחיד ולגאולת האומה; וכלשון המוטו של הפרק האחרון: היא נושאת אותנו אל "האזור המנומר של הניסיון האנושי" ...

2.
מידלמארץ' ג'ורג' אליוט נחשב כפיסגת יצירתה של ג'ורג' אליוט - הרי היא מרי-אן אוואנס קרוס, מגדולי הספרות האנגלית בכל הדורות. ברוחב היריעה, בניתוח הפסיכולוגי של הדמויות הפועלות, ובהצגת הרקע החברתי נחשב ספר זה לאחד הרומנים הבולטים ומפלסי הדרך בספרות אירופה. תפיסה חברתית מצפונית, כושר הבחנה דק מן הדק בנפש האדם ודייקנות כמעט ריאליסטית מופלאה - כל אלה הם ממעלותיו של ספר מופת זה. בספר יש יריעה רחבה ועשירה של חבר שמרנית וחטטנית בעיר שדה באנגליה. חיוניותן של הדמויות הראשיות נובעת מן הסתירה שבין השאיפה לשלמות מוסרית לבין תאוות החמרנות, בין הרגישות לבין אטימות הלב, בין קנאה קטנונית לבין המאבק על דמותה של החברה. כל גיבורי הסיפור-הנדיבים והאנוכיים, בעלי המוסר והצבועים-משתקפים לא רק מבעד לעיני זולתם, אלא מוארים מבפנים, באור סיבלם ומאבקם ובעיקר באותה בינתה, מרדנותה וחדשנותה של המספרת. ג'ורג' אליוט: 1819-1888 כינויה הספרותי של מרי-אן אוואנס. ביצירותיה ניכרת מחאתה על האווירה הדתית המחמירה שנתחנכה בה. בעידודו של נ' ליוז שחייתה עימו בלא נישואין, ואשר עוררו סערה בבריטניה, החלה לפרסם ב-1857 קטעים מתוך 'תמונות מחיי הכמורה' לאחר מכן פירסמה שלושה רומנים שהרקע שלהם הוא חיי הכפר באנגליה:'אדם ביד', 'התחנה על שפת הפלוס', ו'סילאס מארינר'. ברומן האחרון שכתבה 'דניאל דירונדה' מסופר על צעיר שנודע לו כי מוצאו יהודי. היא כתבה גם שירים ומסות. מבקרים רבים רואים בה את הסופרת האנגליה המודרנית הראשונה....

3.
סיפורו של סיילאס מארנר, האורג מראבלו שאיבד את זהבו וזכה בילדה זהובת שיער, הוא סיפור על סוג של גאולה, גאולת הנפש באהבה. הוא נחשב לדוגמה ומופת מבחינת המבנה המושלם, הדיוק הפסיכולוגי בעיצוב הדמויות וההקבלה המופלאה בין כל אחת מההתרחשויות לבין התימה המרכזית. זהו סיפור נוגע ללב ואחד משיאיה של הספרות הריאליסטית באנגליה. "סיפור העלילה של "סיילאס מארנר" כפה עצמו עלי", כתבה ג'ורג' אליוט לידידה ג'ון בלקווד, "דווקא בשעה שהגיתי בתכנית לספר אחר, ל"רומולה". אני מקווה שלא ייראה בעיניך סיפור עצוב, כיוון שהיה בכוונתי להעמידו באור החזק של ההשפעה המרפאה של כל הטהור, הטבעי, ביחסי אנוש...בהתחלה, ובבת אחת, עלה בי הרעיון של הספר הזה בצורת סיפור אגדה הקשור בזיכרון ילדות שלי...אך ככל שהגיתי בנושא, כן נטיתי יותר לצורה הריאליסטית."...

4.
הטחנה על הנהר פלוס הוא רומן עתיר ואריאציות על נושא האהבה. הרומן שופע מלודיות אנושיות המתנגנות בחברה ויקטוריאנית אטומה ומנוכרת, ובמשפחה תובענית הדבקה במוסכמות. הילדה המרדנית מגי טליבר אוהבת מאוד את אחיה טום ואת אביה, הטוחן שהעולם תמוה בעיניו. מגי, אוהבת את פיליפ וייקם, האמן המשכיל והגיבן. ובעלומיה היא מתאהבת בגעש מיני בסטיבן גסט, הנאה והעשיר המאורס לבת דודתה האהובה עליה. מגי גם אוהבת מוסיקה וספרים. בד בבד היא זקוקה מאד לאהבתם של אחרים, ומשתוקקת שיעריכו אותה, את דעותיה ואת פיקחותה. במשפחה נחשבת מגי כ"שגגה של הטבע". בחברה הקרתנית בסנט אוגס הנידחת איל לה כל סיכוי כאשה: לא לה נועדו החינוך וההשכלה המקובלים בזמנה. מרי אן אוונס (1819 - 1880), הידועה בשמה הספרותי ג'ורג' אליוט, הכירה היטב את התלבטויותיה של מגי טליבר. היא עצמה סבלה ניכור מצד אביה לאחר שנטשה את אמונתה הנוצרית, ומצד אחיה כשעברה ללונדון והכירה שם את חברה לחיים ג'ורג' הנרי לואס (1854), שעמו חיה עד מותו (1878). לואס עודד את פעילותה הספרותית ומרבית ספריה נכתבו בתקופה זו. לרומן נוספה אחרית דבר מאת פרופ' ה"מ דלסקי מן האוניברסיטה העברית, הדן בייחודו של הספר ובמקומו בתולדות הרומן האנגלי והאירופי....

5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.

אפשר להניח שאם ג'ורג' אליוט היתה עושה מה שכולם עושים, אף אחד כבר לא היה קורא אותה היום. אבל ג'ורג' אליוט לא היתה אישה ויקטוריאנית רגילה והרומ... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
אינני זוכר מהיכן נפלה עליי ההשראה לקרוא את הספר, אך זו הייתה החלטה טובה. הסיפור מעניין, וחורג מהתבנית המצופה של רומן-אצולה-בריטית-ויקטור... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
סיילאס מארנר היה עלם צעיר כשלמד במנזר והשתלם כאורג. במנזר היה לו חבר טוב, שבגד. הבגידה גרמה לסיילאס להיות נאשם בגניבה ולבסוף בסילוק. דווקא... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
מרתק לקרוא ספר שנכתב על ידי אנגליה בת המאה ה-19, קודם ימיו של הרצל, המבשרת את הלאומיות היהודית. הספר הינו לכאורה רומן מתמשך, בו דמויות שונו... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מצויין.מרתק, עם האיכויות של פעם.נשאר איתי זמן רב אחרי שסיימתי לקרוא. לא לפחד מג'ורג' אליוט- סופרת מעולה.... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ