ביקורת ספרותית על דניאל דרונדה - כרכים א+ב - מאנגלית: אלינוער ברגר מאת ג'ורג' אליוט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 1 בפברואר, 2017
ע"י האח הגדול


אינני זוכר מהיכן נפלה עליי ההשראה לקרוא את הספר, אך זו הייתה החלטה טובה.

הסיפור מעניין, וחורג מהתבנית המצופה של רומן-אצולה-בריטית-ויקטוריאני טיפוסי. עליי לציין שה"חפירה" לתוך הירהורי הלב של הדמויות, המתמתחת על פיסקאות שלמות, הביאה אותי לא פעם לבצע "דילוג לפנים". אני לא נוהג לקרוא רומנים מהסוג הזה, אך הפעם זה היה שווה את זה.

למעיין בכריכה האחורית , מצויין שהספר של הסופרת ג'ורג' אליוט (כן זו היא ולא הוא) "שנוי במחלוקת". עיון בהערות האנגליות על הספר מראה שהמילה המקורית היא : "controversial". זוהי מילה מכובסת ל-"שערוריתי".

מה שערוריתי ? אני משאיר את זה לקורא. (רמז- היהודים מנצחים בסוף, ולך תדע איך זה השפיע על לורד בלפור)
ולמי שאין זמן לשני כרכים, שלמען האמת, כתובים באריכות מעייפת הטיפוסית לז'אנר - יצאה סידרת טלוויזיה (BBC כמובן) המבוססת על הספר.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
האח הגדול (לפני שנה)
טוב שם טוב משמן טוב אמר החכם באדם
דני בר (לפני שנה)
פפריקה-
תודה, תיקנתי את התגובה בהתאם.
פַּפְּרִיקָה (לפני שנה)
רולינג לא הסתירה את מינה, רק לא הדגישה אותו. אבל סופרת מצוינת אחרת, קתרין קרסמן טיילור, התבקשה לפרסם את ספרה תחת שם גבר (במאה העשרים!) כי "הוא חזק מכדי להופיע תחת שם של אישה".
דני בר (לפני שנה)
סקאוט-
גלית-
זה רק מצביע על הדרך הארוכה שעשו הנשים מאז, אבל גם על כך שהדרך עוד ארוכה, אם ג'.קיי רולינג טורחת בתקופתנו לטשטש את זהותה.
גלית (לפני שנה)
מרי אן אוונס היה שמה המקורי בת תקופתה עם מנהג דומה - ז'ורז' סאנד
וד.א גם ג' קיי רולינג בחרה בכוונה לא לפרסם את שמה המלא ולהבליט את נשיותה בתחילת דרכה.
-^^- (לפני שנה)
דני- לא ידעתי, אבל כשחושבים על כך זה הגיוני. יתרה מכך, לא רק מקצועות היו נחשבים כלא הולמים, אתה יודע שאכילת ארטישוק בידי נשים מכובדות במאה ה-18 הייתה נחשבת בזויה? זה היה מעשה לא ראוי לקלף את קליפות הארטישוק בפומבי ואף אישה שמכבדת את עצמה לא הייתה עושה זאת מכיוון שהסרת הקליפה הייתה בה מעין פעולת הפשטה.

ויותר מכך, לגבי מה שרשמתי קודם, הנשים היו בוחרות לכתוב תחת שם בדוי מכיוון שחשבו שהדבר יוביל לכך שהקוראים והאוכלוסיה הכללית יתיחסו אל כתביהן בצורה רצינית, כי אם היו משתמשות בשמן האמיתי הדבר היה גורם לזלזול ואי התייחסות אמיתית לספרים שלהן בשל היותן נשים.
הן היו משתמשות בשם עט גברי בדיוק מהסיבה הזאת, שחשבו שכך יתייחסו אליהן ברצינות.
דני בר (לפני שנה)
ואוו..לא ידעתי. תודה!!!!!

אם כך, מסתבר שלא רק להיות סופר היה בושה, בתקופה של מיכאלאנגלו גם צייר היה סוג של מקצוע לא מכובד, ולא מכבד את העוסק בו, אחרי הכל, הוא עובד בצבע כל היום ומתלכלך.
-^^- (לפני שנה)
דני- אין זה שמה האמיתי מכיוון שבימים בהם נכתב הספר [המאה ה-18, המאה ה-19] לא היה ראוי שנשים יכתבו ספרים אז נשים רבות כתבו תחת שם בדוי [עוד סופרת מפורסמת שכתבה כך היא שרלוט ברונטה ועוד רבות' הן היו בוחרות שמות עט גבריים במחשבה כי הדבר יגרום להתייחסות רצינית לספריעהן, במידה ואכן היו מפרסמות בשמן האמיתי הן היו זוכות לקיתונות בוז ולאי התייחסות בשל היותן נשים]

ולמעשה, במאות הללו גם כתיבת ספרים אצל גברים הייתה בושה, בכלל, להיות סופר היה מקצוע לא מכובד במיוחד.
דני בר (לפני שנה)
יופי של ביקורת.
ואני רק שאלה. מי לעזאזל קורא לבת שלו ג'ורג' ?





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ