ביקורת ספרותית על הטחנה על הנהר פלוס מאת ג'ורג' אליוט
ספר טוב

---

The mill on the floss
1860, טראגדיה אחת גדולה- המבוסס על חיי הסופרת ג'ורג' אליוט/ מרי אן אוונס, שעזבה את הכנסיה ועזבה את בית אביה, רק בשביל לחזור אליו מאחיה בשנות ה-20 לחייה ולכנסיה השנואה. עד שניהלה רומן מקביל לגבר שהיה כבר נשוי. הדבר זכה בבוז אחיה הצעיר שאהבה וניתק איתה קשר (עד שהיא התחתנה רשמית לאחר מיכן עם בחור צעיר, ונהייתה סופרת).
העלילה הויקטוריינית האיטית כאן מרימה ראש רק מהספר החמישי מתוך שבעה בו מחולק הספר, ומביא את חניכה בחברה של מגי מהילדות עד גיל 19, לצד אחיה טום טילוור אחיה, המשקף את האדונות כאח גדול כמו שהיה לאחיה של אליוט במציאות- הוא מקניט אותה בילדות ומנתק איתה קשר אחרי שסטפן גסט כופה עצמו אליה, בזמן שבת דודתה חשקה אותו לעצמה, ומגי בכלל הייתה מיועדת לחבר הילדות שלה ושל אחיה- פיליפ ווקמן.
אדוארד טילוור ומשפחתו חייה בתחנה על נהר גשר הפלוס בעיירה הדמיונית סנט אוגס, המתבססת על עיירה בצפון מזרח אנגליה. הקלפים נטרפים שהאב פושט רגל, הילדים בפנימיות מחוץ לבית ובסי טילוור האם צריכה למשכן את רכושה או למכור במכירה פומבית.
כבר שנה לא קראתי רומן עלילתי ארוך מימי קדם, והנה עלילה מרתקת שמתרסקת בעמודים האחרונים לספר בסוף הכי טראגי שניתן לדמיין, אבל על תדאגו אני לא ייתן ספוילר, מבטיח.

ספר ראשון- ילד וילדה:
טום ומגי הינם ילדים קטנים בתחנה שעל נהר + בסנט אוגס. אדוארד טילוור מתכנן לשלוח את תום ללימודיים יוקרטיים, אך הוא חסר בכסף ודוהר עד אחותו על סוס , רק בשביל לראות את 8 ילדיה והיא עונה לו במבוכה שאין לה מאיפה לשלם. ישנה ארוחה משפחתית עם כול הדודים והדודות העשירים של בסי האם. הם דנים במזומנים ולמה אין הם יכולים לפתוח את הכיסים וגוערים באדוארד האב שיחסוך פרוטה לפרוטה כמוהם.

"לשם מה המספרים, מגי? אמר טום והרגיש שסקרנותו מתעוררת. מגי הגיבה באחיזת תלתליה הקדמיים וגזירתם ישר באמצע המצח"
"הגברת טליבר פלטה צווחה קטנה כשראתה אותה, והרגישה "זעזוע"
(ע"מ 69-67).

בארוחת הערב החגיגית הדודים והדודות, שבלב הכי מסתכלים בבוז במגי השחומה והזרוקה עם שערה השופע. אז כאשר היא מגיע עם תספורת קצרה יש צהלה ושמחה והילדה הקטנה מצטערת שחפצה באגוזים ועוגה ונסה לה, למרות שאביה אדוארד ניסה לההחמי לה.
בהמשך שולח אדוארד את טום בקינגס לורטון באקדמייה של מר ג'ייקובס. מגי בסוף ילד וילדה בורחת מהאגם שליד בית דודתה ומצתרפת לחוברת צוענים, חייה ברחובות ובסי האם מודאגת מאוד.

ספר שני- תקופת הלימודים:

טום מתקשה בלימודי לטינית, מגי חוזרת לציליווזציה ומצטרפת לבית הספר. הכול הולך על מי מנוחות, עד שהשתיים נתקלים בפיליפ ויקמן, איתו משחקים ללא ערף. הוא מוצה חן בעיני מגי, טום כולכך התלהב לשחק איתו עד שבקרב חרבות איים ואף חתך לעצמו את הרגל. אך לכול דבר יפה יש סוף- שטום בן 16 ומגי גם בגרה הם חוזרים לתחנת + בסנט הוגס ואביהם אדוארד, ווכן חולה ופשט את הרגל.
ספר שלישי-החורבן:

פיווארט וויקם, ברנש מרושע טובע את אדוארד טילבר במשפט על חוב והתחנה עוברת לניהולו תוך כדי שאדוארד חולה אנוש , וכבר אין ביכולתיו להחזיר את התחנה + לחק המשפחה. הוא ניהיה משרת של ג'ון וייקם. אומר למגי וטום לטבוע אותו בדין על כך. בסי האם מתמרמרת שהיא צריכה למשכן ולמכור הכול- בדים, תיבות, תכשיטים ומה לא?
אפילו את הספריה המפוערת של מגי, שהייתה תולעת ספרים מכרו וכול המשפחה משועבדת לג'ון וייקם. קצה האור היחיד- טום נפגש עם הדוד דין, שהוא איש עסקים. הם מדברים על הקרירה המבטיחה בא טום יצליח לחלץ את התנה+ ואת משפחתו מג'ון ויקם המרושע. דין הדוד דן איתו- שיעבוד בבנק, שיהיה לבלר הכותב דוחות במשרד ממשלתי או שפשוט ויעסוק בעבודת הכפיים הראשונה העולה בידו (סבל למשל , הם דנים).
הם מסכמים שהברנש הצעיר טום לא יעזר בקשריו של דין הדוד וימצא עבודה בעצמו ויציל את המשפחה מאבדון.

ספר רביעי- גיא הביזיון:

התחנה + בניהולו של ג'ון ויקם דלה באוכל ובציוד כלשהי. אין רהיטים כמעט, אין מה לאכול וללבוש והוא מנהל את האחוזה לצד משפחת טילוור הצמיתה שחייה בצמצום ובבדידות לאחר שבני הדודים של האם בסי חודלים מלהגיע, היא חושבת לעצמה בין מכירה למכירה של דבריה-
"כל עוד בני אדם חייבים כסף, שאין ביכולתם לשלם, אין להם כל זכות לכנות דבר שלהם"
(ע"מ 268).

ספר חמישי- חיטים וזונין:

משפחת טילבר ובניה רבים עד זוב דם עם משפחת ויקם, איומים חרפות קללות ומה לא.
"טום בני" .. "אתה תנאם שם. אני יספר להם שאתה הוא זה שהשיג את רוב הכסף. סוף סוף יראו שאני הגון, ויש לי בן הגון".. "ואם תיהיה פעם די עשיר-שים לב- נסה לקנות בחזרה את התחנה האחרונה".
העניין שהבן טום ימצא את הכסף באמת יום אחד. פיליפ בה לתחנה הישנה ומחזר אחרי מגי , שמתביישת להסתובב בסנט אוגס ענייה מצד אחד, וברומן אוהבים מצד שני.הפרק יסתיים במוות טראגי.

ספר שישי- "הפיתוי הגדול":

הבן של הדוד דין סטיבן גסט שם עין על מגי, שמפלרטטת ונועצת בו, אבל בשובבות, היא הרי מיועדת לפילים ובת דודתה של מגי- לוסי, מאוהבת בסטיבן גסט.
מה שקורה במפגש משותף- מגי תולעת ספרים וילדת טבע נמצאת ליד הנהר, סטיבן חוטף אותה! הם מפליגים בעוניית הצלה- בה הוא מציא לה נישואין!
היא אומרת שיקברו אותה חייה והיא רוצה שיעוף קיבינימט! היא רוצה את פיליפ. אך עד שהם מפליגים עד הולנד ובחזרה לסנט אוגס , מגי ידעה שנפל הפור והיא איבדה את פיליפ לעד, בעודה מסרבת להצעת הנישואים של סטיבן גסט.

ספר שביעי- "ההצלה הסופית":

"דעת הקהל, במקרים כאלה, היא תמיד לשון נקבה- לא הציבור, אלא אשתו: והיא הייתה רואה כי שני בני אדם צעירים ונאים- האדון בן המשפחה הראשונה בסנט אוגס- כשהתברר להם שהם במצב ביש, הובלו לדרך שלמצער יקראו לה לא נבונה כלל, הגורמת כאב ואכזבה מעציבים במיוחד לבחורה המתוקה הזאת, מיס דין" (ע"מ 467).
כל סנט אוגס שונאת את מגי טילבר, על שהרסה את אהבתה של לוסי לסטיבן שחטף אותה. שקלקלה את עתידו הטוב של פיליפ העלוב לאומת סטיבן המצודד. ועל איך לעזאזל העזה לסרב להצעת הנישואין, מישהי פשוטה כמוה!.

דוקטור קן, מאיין רופא מאיין איש הסמכתה בסנט אוגס מנסה למצוא ללוסי עבודה ומקום ללון. הוא מייעץ לה לעזוב את סנט אוגס. היא בשלה, מקבלת מכתבי אהבה מפיליפ, כשהיא יודעת שדעת הקהל הפכה את הכול למאוחר מדי ובוכה עד אין קץ, בעודה גרה בגפה, ועכשיו שנואה ע"י אחיה טום שניתק איתה קשר (כמו שאחיה של ג'ורג' אליוט ניתק איתה קשר במציאות, לאחר שעברה לגור עם גבר נשוי).

"מגי המסכנה הקשיבה בשפתיים רועדות:היא לא יכלה לומר דבר מלבד תודה רבה- אודה לך מאוד חלוש. וחזרה אל מקום מגוריה בגשם הסוחף בהרגשה שעולמה חרב עליה שנית"

"באין בית, באין עזרה לחוטאים- ואפילו על המרחמים נאכפה אטימות הלב"
-לקראת סוף הספר.

הסוף ה ט ר א ג י ביותר שקראתי בזמן האחרון. "הגשר על נהר פלוס" הוא רומן מלנכולי על אובדן, מוות, עוני, מחסור ובעיות חברתיות ומשפחתיות.

מומלץ למי שמוצא עניין בקלאסיקות, המנתצות את העיינים והלב.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על הטחנה על הנהר פלוס