“קראתי את הספר הזה כבר לפני יותר משבועיים ושכחתי לכתוב עליו כאן, אז הרשמים שלי יהיו מזיכרון לא מיידי. דיסקליימר קטן.. בכל מקרה, הספר הזה מביא שתי דוגמאות עבריות מימה"ב לסוגה ספרותית שהייתה נפוצה בכל המרחב הענק שבין אירופה, צפון אפריקה ופרס: רומאנסות על אלכסנדר הגדול. יש לרובן מקור משותף רחוק מיוון ההלניסטית, אבל דרך תרגומים, תרגומים של תרגומים, תוספות והשמטות, נוצרו בכל תרבות וריאציות ייחודיות”

“זה הספר השני שאני קורא מפרי עטו של יוסף דן. רכשתי אותו אתמול ולא הנחתי לו. ההתעניינות שלי בספר היא מגמתית ולכן דלגתי על חמישה פרקים, אותם אקרא בעץיד הקרוב. כרגע העניין שלי בספר נבע ממאמר שאני כותב על היסודות האפוקליפטיים שתחום המחשבים בחינוך רווי בהם. לכן, התעניינתי לקרוא על התנועות האפוקליפטיות הראשונות, על מאפייני האפוקליפטיקה, ובעיקר על המגמות האפוקליפטיות החילוניות מהמאה השמונה עשרה ועד לימינו”

“"אל תסתכל בקנקן" אמר רבי יוסי, והוא צדק, כי בחירת הקנקן (ציור הכריכה) של הספר הזה מוזרה ותמוהה. ציור זה, שרומז לאישה מפתה, לא מתאים כלל לספר שעוסק כולו בחוויות מיסטיות של חסידי אמונה יהודים. אלה בדרך כלל "רואים" את הסדר האלוהי בשמים, או מטיפים לדבקות בתפילה כדי לחזות באור האלוהי. יש מביניהם שמחפשים דרך לקרב את המשיח ולהביא את הגאולה, אבל הקטע היחיד שיש בו התייחסות לאישה הוא בדבריו של ר' משה קורדו”

“סקירה מאוד מרתקת על התפתחותה של המיסטיקה העברית במאות הראשונות לספירה. כשמדברים על מיסטיקה של עם ישראל, לרוב עולה לראש אסוציאציה מתבקשת אל עולם הקבלה - אבל כאן העיסוק הוא במשהו הרבה יותר קדום, אף האיזכור של ה"ספירות" כפי שמופיעות בתורת הקבלה מופיע רק בספר אחד (ספר יצירה), וגם במשמעות מעט שונה. הספר מתמקד בקומץ ספרים נבחרים (מתוך מבחר של עשרים ומשהו ספרים), מביא ציטוטים ומפרש, היכן שניתן (ולעתים”

“קראתי את הספר הזה כבר לפני יותר משבועיים ושכחתי לכתוב עליו כאן, אז הרשמים שלי יהיו מזיכרון לא מיידי. דיסקליימר קטן.. בכל מקרה, הספר הזה מביא שתי דוגמאות עבריות מימה"ב לסוגה ספרותית שהייתה נפוצה בכל המרחב הענק שבין אירופה, צפון אפריקה ופרס: רומאנסות על אלכסנדר הגדול. יש לרובן מקור משותף רחוק מיוון ההלניסטית, אבל דרך תרגומים, תרגומים של תרגומים, תוספות והשמטות, נוצרו בכל תרבות וריאציות ייחודיות”

“זה הספר השני שאני קורא מפרי עטו של יוסף דן. רכשתי אותו אתמול ולא הנחתי לו. ההתעניינות שלי בספר היא מגמתית ולכן דלגתי על חמישה פרקים, אותם אקרא בעץיד הקרוב. כרגע העניין שלי בספר נבע ממאמר שאני כותב על היסודות האפוקליפטיים שתחום המחשבים בחינוך רווי בהם. לכן, התעניינתי לקרוא על התנועות האפוקליפטיות הראשונות, על מאפייני האפוקליפטיקה, ובעיקר על המגמות האפוקליפטיות החילוניות מהמאה השמונה עשרה ועד לימינו”

“"אל תסתכל בקנקן" אמר רבי יוסי, והוא צדק, כי בחירת הקנקן (ציור הכריכה) של הספר הזה מוזרה ותמוהה. ציור זה, שרומז לאישה מפתה, לא מתאים כלל לספר שעוסק כולו בחוויות מיסטיות של חסידי אמונה יהודים. אלה בדרך כלל "רואים" את הסדר האלוהי בשמים, או מטיפים לדבקות בתפילה כדי לחזות באור האלוהי. יש מביניהם שמחפשים דרך לקרב את המשיח ולהביא את הגאולה, אבל הקטע היחיד שיש בו התייחסות לאישה הוא בדבריו של ר' משה קורדו”

“סקירה מאוד מרתקת על התפתחותה של המיסטיקה העברית במאות הראשונות לספירה. כשמדברים על מיסטיקה של עם ישראל, לרוב עולה לראש אסוציאציה מתבקשת אל עולם הקבלה - אבל כאן העיסוק הוא במשהו הרבה יותר קדום, אף האיזכור של ה"ספירות" כפי שמופיעות בתורת הקבלה מופיע רק בספר אחד (ספר יצירה), וגם במשמעות מעט שונה. הספר מתמקד בקומץ ספרים נבחרים (מתוך מבחר של עשרים ומשהו ספרים), מביא ציטוטים ומפרש, היכן שניתן (ולעתים”