ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 במרץ, 2012
ע"י קורנליוס
ע"י קורנליוס
סקירה מאוד מרתקת על התפתחותה של המיסטיקה העברית במאות הראשונות לספירה.
כשמדברים על מיסטיקה של עם ישראל, לרוב עולה לראש אסוציאציה מתבקשת אל עולם הקבלה - אבל כאן העיסוק הוא במשהו הרבה יותר קדום, אף האיזכור של ה"ספירות" כפי שמופיעות בתורת הקבלה מופיע רק בספר אחד (ספר יצירה), וגם במשמעות מעט שונה.
הספר מתמקד בקומץ ספרים נבחרים (מתוך מבחר של עשרים ומשהו ספרים), מביא ציטוטים ומפרש, היכן שניתן (ולעתים זה דיי קשה), מהי המשמעות החברתית-היסטורית, ולא רק המשמעות הרוחנית (כפי שבאה לידי ביטוי בטקסט עצמו).
וזהו עיקר גדולתו של הספר - הקשרים בין המיסטיקנים היהודים הקדומים אל חז"ל ה"מיינסטרימיים" (שלא נגעו במיסטיקה), ולזרמים דתיים שונים שצצו באותה תקופה - כת מדבר יהודה, הנצרות המוקדמת, והגנוסיס.
יוסף דן גם מבדיל בין "מעשה מרכבה", שהוא מפרשו כמדרשים על טקסטים בעלי אופי פלאי (כמו יצירת העולם וחזון יחזקאל בפרק א'), או של טקסטים שהיוו "בעיה" מסויימת להבנת האל (כמו פסוקים מתוך שיר השירים שהציגו את האל בצורה אנושית, או סיפורו של חנוך, שחז"ל בקושי התמקדו בו בשל החשיבות שקיבל בגנוסיס), לבין "ירידה למרכבה" שהיא למעשה החווייה המיסטית עצמה, של עליה לעולמות וההיכלות העליונים, עמידה לצד המלאכים השרים ומשבחים את האל העליון.
בנוסף, הוא נוגע לשאלת זהותו של האל. לכאורה, היהדות מכירה אך ורק באל אחד, אך בטקסטים המנותחים אנו נחשפים אל מערכת מורכבת של מלאכים בדרגות גבוהות מאוד - אחד מהם, למשל, הוא המטטרון, שאף "בטעות" זוהה כאל בפני עצמו בידי אלישע בן אבויה (ועל כן "נענש"), או אכתריאל, שזוהה כ"בורא בראשית", מעין דמות "מתחרה" לכוח היצירה של האל היהוויסטי הראשי של עם ישראל.
הקריאה בספר דיי קלה ודיי פשוטה. גם הטקסטים הקדומים מנותחים בצורה דיי בהירה, ובסך הכל הספר נותן רקע דיי מעניין לזרם שהשתייך אל היהדות, אך גם מצא דרך להתבדל ממנה, ולהביא השקפת עולם שונה לחלוטין לגבי היקום כולו והאל עצמו.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
קורנליוס
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה יוסף
אני נוטה לחשוב שבביקורת פה דווקא פחות התייחסתי אל ה"כיוון" שלי, וזה מכיוון שמלכתחילה אני סקפטי מכדי להתבונן בנושא המיסטיקה העברית כלשונה, ופשוט ניסיתי לספוג את התוכן "מבחוץ".
מה שכן, בכל הנוגע לבידול של המיסטיקנים (ובראשם הארבעה שנכנסו אל הפרדס) מ"יתר" חז"ל הוא משהו שעשה יוסף דן בספר, ואני רק התייחסתי אליו כפי שהוא התייחס. הוא ציין שם לא אחת שגם הבידול הזה אינו בידול מושלם, ולא מדובר ב"כת פורקת עול", אלא על קבוצה שדווקא הייתה מבינה ומקפידה גדולה בהלכה - ובכל זאת, היה להם מעין ייחוד משלהם - גישה שונה לראיית האלוהות והעולם. יכול להיות שבהמשך הדרך יוסף דן שינה את דעתו, או שאולי מלכתחילה בספר הזה הוא ניסה להעביר רעיון שונה במקצת (בהשוואה אל שבעת הכרכים של תולדות תורת הסוד העברית...) |
|
יוֹסֵף
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מעניינת
אתה לוקח את הרעיונות הללו למקומות שלך, שזו זכותך, אבל לדעתי זה עלול קצת למנוע ממך מלראות את הדברים כפי שהם. מלבד זאת החלוקה הזו בין חז"ל שלא נגעו במיסטיקה למיסטיקנים, לעניות דעתי היא לא מדויקת. שכן מי יותר חזל"י מאשר הארבעה שנכנסו לפרד"ס, ובראשם ר' עקיבא? לא קראתי את הספר הזה, אבל קראתי מעט בסדרת המופת שהזכיר לא קורא בים. מומלץ למתעניינים.
|
|
לא קורא בים
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
יש סדרה שלמה
של יוסף דן
"תולדות תורת הסוד העברית" עד עכשיו יצאו 7 כרכים |
|
קורנליוס
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה על ההמלצה :)
יש לי את הספר, עוד לא קראתי אותו מההתחלה ועד הסוף, אבל אני דווקא מעיין בו לעתים, פרק פה, פרק שם.
הוא מעניין, אבל קצת קשה לעיכול :) |
|
נעמה 38
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
קודם כל תודה . מעניין מאוד.
שנית אמליץ לך על הספר של חגי דגן על המיתולוגיה היהודית.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת