“קראתי את הספר הזה כבר לפני יותר משבועיים ושכחתי לכתוב עליו כאן, אז הרשמים שלי יהיו מזיכרון לא מיידי. דיסקליימר קטן..

בכל מקרה, הספר הזה מביא שתי דוגמאות עבריות מימה"ב לסוגה ספרותית שהייתה נפוצה בכל המרחב הענק שבין אירופה, צפון אפריקה ופרס: רומאנסות על אלכסנדר הגדול.
יש לרובן מקור משותף רחוק מיוון ההלניסטית, אבל דרך תרגומים, תרגומים של תרגומים, תוספות והשמטות, נוצרו בכל תרבות וריאציות ייחודיות על הקונספט הבסיסי הזה של הרפתקאות אלכסנדר.

בעברית יש לפחות חמישה דוגמאות לרומאנסות אלכסנדר שונות זו מזו, ויוסף דן מביא כאן שתיים: אחת שהיא תרגום יחסית נאמן לגרסה הערבית של הגרסה הלטינית של הגרסה היוונית (כן כן, זה היה משחק טלפון שבור ספרותי ענק), ואחת שהיא גרסה יהודית שונה מאוד מגרסאות אחרות.

קודם כל, מדהים אותי שאני קורא יצירות עבריות מלפני בערך אלף שנים וסה"כ מבין את הנאמר טוב. דובר אנגלית מודרנית לא מסוגל להבין יצירות באנגלית של התקופה, זו שפה זרה עבורו.

אל תצפו כאן לאיזו ספרות בעלת עומק, טכניקות ייחודיות או דמויות עגולות. זה לא המצב. מדובר בספרות הרפתקאות די בסיסית, מלאת סתירות פנימיות ומבנה עלילה שממש לא עשוי כמו רומן מודרני (הרומן כפי שאנחנו מכירים אותו הוא במרחק של מאות שנים לעתיד מהתקופה המדוברת).

יחד עם זאת, גם אם הטקסטים עצמם לא מעניינים כמו הסיפור המיוחד שמאחוריהם, הם עדיין מעניינים, מבדרים, מצחיקים ובעלי אופי מוזר ופסיכדלי לחלוטין. יש כאן סצנות בהרפתקאות אלכסנדר מעבר לעולם הידוע בהן הוא מגיע לשערי גן העדן, פוגש בני אדם עם מאפיינים חייתיים, שוקע במצולות הים ועולה לשמיים.. זה באמת מרגיש ברגעים מסוימים כאילו הטקסט נכתב בהשפעת משני תודעה כלשהם. זה סוג של "בובספוג" של ימי הביניים, בחיי.

סה"כ אלו שתי רומאנסות קצרות וייחודיות. ממליץ בחום לקורא העברי הסקרן, גם אם לא תמצאו כאן ספרות משנת חיים, וגם אם יש כאן חזרתיות ושלדיות מסוימות.”