הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 במאי, 2016
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
לא זוכרת ספר שהיה לי כל כך קשה לכתוב עליו, או לקרוא אותו, כמו הספר הזה. מבחינה מסויימת זה לא ספר - זה "Case study". מעניין אותכם לדון בפסיכולוגיה של מי שכל הקורא את הספר הזה יבין שהוא פסיכוטי, סכיזופרן עם קווים פרנואידים ועם מאניה-דיפרסיה לקינוח? מי שבסופו של דבר התאבד אחרי שהשאיר די הרבה ספרים, חלקם נפלאים, שנכתבו לפחות על ידי שתיים מדמויותיו? מי שהשאיר הסברים בכתב - כולל הספר הזה - להחלטה להתאבד? מי שהסתתרות וגילוי, חיפוש וההעלמות הן מאבני יסוד קיומו? אז בואו נתחיל.
רומן גארי לא היה שמו האמיתי. הוא נולד בשם רומן קצב בוילנה. הוריו נפרדו ורומן שהיה בן 14 עבר עם אמו - שהיתה, כך נראה, בעלת אישיות חזקה והשפיעה עליו מאד - מפולין (זה היה פולין ב 1928?) לניס שבצרפת. שם היא הורתה לו לשכוח את יהדותו ואת כל מה שלמד עד אז ולהתערות בחברה הנוצרית. השניים התחילו לבקר בכנסייה הרוסית במקום. רומן השתמש בחייו בחמישה-שישה שמות שונים. השמות לא היו רק שמות מומצאים - צורפה אל כל אחד מהם אישיות נבדלת. מבחינתנו הקוראים רומן גארי ואמיל אז'אר הם אמנם אדם אחד, אבל הם בהחלט שני סופרים שונים. כך גם מבחינתו של רומן (מתנצלת על השימוש בשמו הפרטי, אין ברירה אחרת)
רומן גארי היה סופר נשכח באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, אז המציא את אמיל אז'אר. לדברי דוקטור מאיה גז, שחיברה הקדמה מאלפת לספר הזה, הקדמה שמקלה מאד את הקריאה בו, הוא המציא את הדמות מסיבה עניינית ורצה "להרוויח" תהילה. נימוק רציונלי כזה יכול להתאים לאדם שאינו בעל בעיות נפשיות. גארי המציא את הדמות, לדעתי, כי פחד ורצה להתרחק מדמותו הידועה. הסיפור עוסק הרבה בחיכוך העמוק בין שתי הדמויות. גארי נגד אז'אר ולהפך. נראה כאילו גארי האמין והרגיש שאז'אר הוא דמות נפרדת ממנו, לעתים הוא אף יריבו.
הסיפור הזה, שהוא ביוגרפיה מומצאת על ידי הסופר עוסק רבות בעולמו הפנימי, בגישתו החברתית (הליברלית, אגב) בהתייחסותו ליהודים - התייחסות מורכבת שבין השתייכות לדחייה. בהתייחסותו לעולם החיצוני המאיים והמחייב הסתתרות ובהתייחסותו לעצמו שנעה בין הרגשת אפסות להרגשה של כל יכול. מי שקורא את הספר הזה אינו מופתע מהעובדה שכל היישויות של הסופר התאחדו בסופו של דבר על ידי המוות.
והספר? קשה מאד לקרוא אותו. יש בו קטעים מבריקים רבים בהם מופיעה כתיבה נפלאה וחדה. זה לא "עפיפונים" התמים במהותו. כותב הספר הוא אז'אר שהוא ציני ובעל חוש הומור נוקב ואף אכזרי. הבעייה היא שהכותב הוא פסיכוטי ועולמו הפנימי כיאוטי מכדי שאפשר יהיה לעקוב אחריו בקריאה. אני מניחה שהמחלה קיננה בו כבר כשאמו דרשה ממנו לשנות את מהותו בגיל 14. אבל אין לי ספק שהדרישה הזו זירזה והעמיקה את התהליך החולני. הצער שלי על סבלו היה מעורב בהבנה שמהסבל הזה נוצרו כמה ספרים נפלאים, בראשם "כל החיים לפניו" שאחרי הספר הזה יתפרש לי לגמרי אחרת.
מה שחשבתי הוא שכקוראים אנחנו נהנים ממה שכתבו סופרים בדם ליבם, וחלקם שילמו על זה מחיר יקר. זה הופך אותנו לקצת קניבלים, לא?
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
רב תודות, suddenh!
פרטי הביוגרפיה שציטטת עליו הם "הרישמיים". עד שקראתי את הספר הזה - זה מה שחשבתי שקרה. הספר הזה שינה את זווית הראייה שלי את הסופר. הוא מצטייר בו מלא ספקות ופחדים, לא מוכן לבטוח בשום אדם. והוא מסביר שם את הרגשת אפסותו מהקריירה "הרגילה" שהיתה לו. והזהויות הנוספות? הן היו דרך הסתתרותו מהמצב המאיים, וגם יריביו - למרות שכולן היו הוא (-: |
|
|
suddenh
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
לשאלתך - זה אכן היה פולין שממנה עבר לצרפת.
הוא לא היה סופר נשכח בשנות השבעים, אלא אדם מפורסם. לדבריו היה מתוסכל מהתייחסות המבקרים לספריו החדשים, והיה מסוקרן לראות מה יהיו תוצאותיו של ניסוי "אמיל אז'אר". אגב, שמעתי את משה מזרחי מספר כיצד חוסר זהירות של גארי הסגיר בפניו את היותו מחבר "כל החיים לפניו" (שמזרחי עיבד לסרט זוכה אוסקר), כשהדבר היה בגדר סוד מוחלט. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
רב תודות, אב"פ!
אני מעריכה מאד את דבריך הנדיבים. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
יעל, יופי של חוות דעת !!!
מצא חן בעיניי שאת לא עושה הנחות לעצמך,
ומנסה לתמצת קריאה גם של ספרים שלא הכי קל לך לתמצת אותם. אני מכיר את ההרגשה הזאת אבל אני לא ה-Issue. לדעתי לפחות כל מי שקורא את דבריך יוצא נשכר. יישר כוח !!! |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, רץ!
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מרתקת על אדם וסופר מרתק
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
רב תודות בת-יה!
את כנראה צודקת. |
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
תודה. ובנוסף, לוא דווקא קניבלים. שמעתי פעם בהרצאה שהאהבה כולה מלאה בדם, כי מי שהחזיק פעם בידו
לב חי יודע שהוא מדמם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו!
אכן זה קשר שינו ניתן להפרדה. אבל אם היוצר יכול לבחור - לסבול או לא, ליצור או לא - אנו הקוראים זוכים מן ההפקר ומשלמים מחיר פעוט. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מרתקת. השורה האחרונה שלך מזכירה לי את "לא זכיתי באור מן ההפקר" של ביאליק.
הקשר שבין סבל ליצירה עניין אותי תמיד. גם בספרות ואמנות, וגם במדע.
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
חן חן לי יניני!
הספר יצא לאור בצרפת ב 1976 בעיצומה של "שערורית גארי". בארץ הוא נדפס ב 2015. בעיקרון הוא יעניין יותר מטפלים בחולי נפש מאשר את הקורא מן המניין. אבל אולי אני טועה ורואה דברים דרך חור המנעול שלי... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, חני!
הספר הזה אכן מראה את העולם הפנימי של הסופר, אבל קשה מאד לעקוב אחריו, מהיות עולמו הפנימי מסוכסך וכיאוטי. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
רב תודות מחשבות!
תיקנתי, תודה. לא היה לי מושג שכך הוגים את השם (-: קראתי את הספרים שציינת פרט ל"הבטחה עם שחר". מ"חרדתו של המלך סלומון" לא נשאר לי שום זיכרון. חיבבתי מאד את "עפיפונים" ולגבי "כל החיים לפניו" - הוא השאיר בי רושם עמוק ולמרות שקראתי אותו מזמן - אני זוכרת אותו היטב. |
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הסקירה. קראתי כמה מספריו של רומן גארי את הנוכחי טרם
|
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
יעל הוא אחד הסופרים שאמרתי לעצמי שהיה לי עונג צרוף לקרוא אותם. ולהתענג על כתיבתם.
הכתיבה והתאורים והעולם הפנימי שלו
לא יכולתי לבקש יותר מספר או סופר. וכן הספרים שלו קשים בנושאים שהם דנים אך הכתיבה מעדנת את העולם שלו ואנחנו זכינו. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
רומן בלי א' ובצירה. לדו-סופר הזה יש קודם כל את כל החיים לפניו, חרדתו של המלך סלומון,
עפיפונים והבטחה עם שחר. שאר ספריו אינם ראויים לקריאה.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
