#
אסופות של סיפורים קצרים מאת סופרים <mark>שונים</mark> סובלות לעתים קרובות ממחסור חמור בהקשרים. מי שאוסף את הסיפורים מחליט אמנם על קו (כמו תקופה, לאומיות הסופרים, שפת הכתיבה וכו') אך לעתים יוצא שהסיפורים סובלים מפערים גדולים מדי באיכותם, בקריאותם או במידת הפירסום והעניין של סופרים <mark>שונים</mark>. באסופה הזו החליטו המלקטים על הז'אנר – מתח ועל הסדר בו יתפרסמו הסיפורים – כרונולוגי מהישן לחדש. הם הצליחו ליצור אוסף עם היג

הספר הזה היה תענוג צרוף. כל כך מענג שלא רציתי שיסתיים ואני מבקשת משני העורכים שלו שיאגדו עוד כמה אסופות כאלה. כמעט את כל הסופרים אני מכירה היטב ובאמת מדובר בעידית שבעידית, אם כי יש בהחלט עוד רבים וטובים כמותם, וזה רעיון לאסופה הבאה.

הסיפורים מופיעים בספר בסדר כרונולוגי של פרסומם, ובדרך זו מובילים את קורא ספרי המתח המיומן בדרך שבה התפתח הז'אנר האהוב ובתת הז'אנרים שהתפתחו מהענף המרכזי. רוב הסיפור

יום ראשון 20.10.2024 - 380 יום לטבח ולחטיפה

מי היה מאמין ש-101 חטופים עדיין יהיו בידי חמאס לאחר יותר משנה?!

בבואי לכתוב את הסקירה נתקלתי בידיעה על ניצולת נובה בת 22, ששמה היום קץ לחייה. נראה שטבח 07.10.2023 גובה קורבנות גם היום, ולא רק מבין אלה שנמצאים בשבי החמאס.

הספר "מר הפקרה" פורסם על ידי פורום חיים של משפחות החטופים. הוא בנוי כמקבץ של מאמרי דיעה וחוויות אישיות של בני משפחות חטופים, מ

אין מתאים מערב יום השואה לכתוב על הספר המופיע בכותרת.
להזהיר ולהתריע מהאיש הכי מסוכן לישראל מאז ומעולם.
האיש שלקח אותנו לפילוג ולהסתה,ששיסה מחנות אלה באלה ומחכך ידיו ברשעות ובסיפוק.
האיש שהשניא אותנו בכל העולם,האיש שדואג רק למשפחתו הרקובה.
אם לא היה בעולם,רבין היה ממלא את שנותיו,כנראה ששלום היה שורר בינינו ובינינו לבין שכנינו הפלסטינים.
הביביזם לא היה קם וממלא את ישראל בביוב,בשנאה ובהסתה. לא

היום שבו הכול השתנה - עשרה סיפורים משבעה באוקטובר- אור יוגב, דניאל גולדפרב, רון לוין, אלינה גורבן, אביאל בסיל, טוהר שרמן-פרידמן, דנה ברנר, יונתן פופר, עובדיה בנישו, דניאל פלג.


פרוייקט מדהים של טובי היוצרים בסוגת הרומאן הגראפי בישראל. מביא עשרה סיפורים של ניצולים וקורבנות השביעי באוקטובר 2023.
החזותיות יפיפייה ומשתנה מאומן לאמן. הספר גם גדול במידותיו וזה מוסיף לאפקט של האומנות הזו לבלוט עוד

כמאה וחמישים בני אדם, מהם מפורסמים ומפורסמים פחות, מתחרים על פני 325 עמודי הספר הזה על מי יבטא בדרך הקולעת והנזעמת והנחרצת ביותר את שנאתו לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

ב-1984 של ג'ורג' אורוול יש דבר הנקרא "דקותיים השנאה" ("the two-minutes hate"). מדובר באירוע יומי המתקיים בכל משרד ומסגרת, בו מביעים המשתתפים תוך קריאות נאצה היסטריות את שנאתם לרב-הנבל, אויב המין האנושי, עמנואל גולדשטיין. אם י

ספר זה, אינו בסטטוס של ספר רגיל. זה אינו ספר שנכתב על ידי סופר, לשם הספרות, לא ספר הגיגים או פילוסופיה, זה לא ספר יצירה, ולא אסופה של כתבים - ספר זה מהווה עדות צועקת, אילמת, כואבת, לאחד המחדלים הנוראיים שהתרחשו בישראל וממשיכים להתרחש בישראל גם בעת כתיבת מילים אלו, שנה אחרי.

ספר זה גם לא נמכר כספרים אחרים, הוא תוצר של תרומה, של התאספות, של הקריאה "להיקרא" על ידי כמה שיותר אנשים, לא להעלים עין, ל

"זה העולם שאתם חיים בו, ויש סופרים, בעלי נפש קשוחה ועם מספיק ריחוק רגשי, שיודעים להפוך אותו למעניין במיוחד" (ריימונד צ'נדלר, עמוד 403).

באסופה "16 סיפורים מאת סופרי המתח הגדולים בעולם" שערכו שולמית לפיד ודרור משעני (הוצאת אחוזת בית, 2024) ישנם סיפורים קצרים מעולים שכתבו טובי סופרי המתח, שחלקם הם גם סופרים דגולים של ממש. בעיני בלטו באסופה ארבעה סיפורים מוצלחים במיוחד שכתבו דשיאל האמט, איאן רנקין