נתחיל מהכותרת "מוזרים 1: אנתולוגיית סיפורי פנטזיה, אימה ומסתורין " , הרעיון נשמע מבטיח אוסף סיפורים מהז'אנרים החביבים עלי, אבל למה לקרוא לזה " מוזרים" ? מילה בעלת קונוטציות שליליות מה שהוא (להבדיל ממיוחדים, יוצאי דופן וכד'), אי אפשר למצוא שם אחר לקובץ סיפורים, שכוללים מה שהוא שלא יכול להיות במציאות, לא אהבתי את הבחירה הזו, לא הרגיש לי נוח אבל החלטתי בכל זאת לקרוא.
עכשיו נעבור לתוכן, אוסף סיפורים

הרעיון מאחורי הספר משך אותי לקרוא אותו באופן מידי ברגע שגיליתי על קיומו, אבל למען האמת, הביצוע היה פחות מרשים.
פרט לכמה סיפורים באמת מעניינים ומוצלחים (נצחיותן של הצורות, הזקן, מר אלוושם המנוח, עינויי התקווה), רוב הסיפורים הם, כמו שמעיד שם הספר, פשוט מוזרים!
חלקם נראים כאילו יש להם פוטנציאל טוב אבל הם בוסריים מדי, לא הבשילו לכדי סיפור באמת טוב. חלקם התחילו טוב אבל הסתיימו בצורה צפויה, או מוזרה.

אוסף סיפורים, בעיקר מסוף המאה ה19, תחילת המאה ה 20.
הסיווג הוא פנטזיה, אימה ומסתורין, אך הסיווג לא בהכרח ענה על ציפיותי.
גם סיפורי האימה, הם לא ממש אימה. אולי הפרופורציות משתנות בהתאם לרוח הזמן. אולי אימה לייט וגם זה נכון לסיפור אחד בקושי.
סך הכל סיפורים נחמדים. מי יותר ומי פחות. נראה שדווקא הראשונים והאחרונים באוסף הם הטובים ביותר.
קצת מזכיר, לותיקים שבינינו, את אוסף “הסיפורים ה... מוזר