“לשבת ליד החלון, לקרוא ספר, לחכות למוות.
לשתות תה, לאכול ביסקוייט, לחכות למוות.
לצאת לטיול רגלי, לשבת על הספסל, לחכות למוות.
לחזור הביתה, לקחת כדורים, לחכות למוות.
להירדם, לחלום, להתעורר לעוד יום של ציפיה למוות.
לרדת לבית קפה הומה, לשבת לבד, לחכות למוות.
להרים כובע כששכן עובר לידך, להאחז צער כשהוא עובר על פניך במהרה, לחכות למוות.
ליפול ולקבל מכה בברך, לנסות לקום כשמצלצלים בדלת, להגיע לשם אחר”
