הופתעתי ובגדול. או יותר נכון: רבי משה בן מימון, הרמב"ם: לא מה שחשבתי.
לא שחשבתי... האמת. עד לרגע בו סיימתי ספר זה מעולם לא הטרדתי את עצמי במחשבות לגביו, אבל כחילונית מלידה, רוב הזמן מבלי להקדיש לכך מחשבה יתרה, דווקא לאחרונה הצטיידתי בלא מעט גאווה אתיאסטית רעננה בעקבות קריאת ספריו המופלאים של ריצ'רד דוקינס, "הגן האנוכי" ובמיוחד "יש אלוהים?"

ולכן קניתי את הספר הזה מתוך רצון וסקרנות להכיר את "

לאור התלהבותי הרבה מספרו הקודם של <mark>מיכה גודמן</mark> 'סודותיו של מורה הנבוכים' שבו הוא פתח עבורי צוהר לחוכמתו של הרמב"ם, שמחתי לגלות בחנות הספרים ספר נוסף פרי עטו והפעם את פרשנותו ל"ספר הכוזרי" של רבי יהודה הלוי.

גם ספר זה כקודמו, הוא עונג צרוף לאנשים סקרנים שיורים לכל הכיוונים בניסיון לדעת כמה שיותר על כמה שיותר נושאים... גודמן מגיש בצורה קריאה, קלה לעיכול ובהירה את עיקרי הספר העתיק, ובהחלט עושה עבוד

"ממשה עד משה לא קם כמשה". משפט זה, המציב את הרמב"ם במישור אחד עם משה רבנו, מיטיב להדגים עד כמה נערץ רבי משה בן-מימון בקרב היהדות. מבין יצירותיו הרבות מתבלטות שתיים: "משנה תורה", יצירה מונומנטאלית המחזיקה 14 ספרים והמקבצת את כל ההלכות בתלמודים, ו"מורה נבוכים", הנחשב לספר הפילוסופיה היהודי החשוב ביותר שנכתב עד כה. בעוד "משנה תורה" מיועד ל"עמך ישראל", "מורה נבוכים" מיועד על-פי הרמב"ם רק ליחידי סגולה.

אבא שלי אמר שההגדרה הכי טובה שהוא מכיר לאדם אינטיליגנט זה מי שמתחיל את דבריו ב"אני חושב ש.." או "לדעתי". כשהייתי צעירה וחצופה יותר לא ידעתי להעריך את ההגדרה הזאת באופן שמגיע לה. בחלוף הימים התחלתי להבין למה אפילו הפרופסרים המדופלמים לא תמיד נתפסים בעיני כאינטיליגנטים. אין להם סימן שאלה בסוף המשפט, כמו שאבא אומר. מישהו חכם, יודע שהכל נמצא בסימן שאלה.
-----
אני לא יודעת מה הקונבציות אודות ספרי עי

למי הצבעת בבחירות האחרונות?

למרץ? בוגד. ליאיר? חסר אופי. לכחלון? פרייאר. לבנט? חשוך. לביבי? מטומטם.

עם חשיפת הצבעתי הפוליטית, אנשים מגדירים את זהותי, קובעים את רמת האינטליגנציה שלי, הרקע והערכים. בעידן הפוסט-אידאולוגי, בחירה פוליטית שוות ערך כביכול לחשיפה עצמית. במציאות זו, ניכר היעדר השיח. וכאשר זה כבר מפציע, לרוב הוא רדוד, אישי ומתלהם.

לכך מתייחס <mark>גודמן</mark> בספרו. הוא לקח על עצמו משימה כמע

מלכוד היום השמיני

<mark>מיכה גודמן</mark>, נחשב לאחד מהוגי הדעות של הציונות העכשווית, אך אני לא קראתי כמעט דבר מכתביו. שמעתי הרצאה מוקלטת שלו על שאול המלך וחשבתי שהיא נפלאה, הן מבחינת התוכן והן מבחינת העברת ההרצאה.

הופתעתי שגודמן, הוציא ספר על השבעה באוקטובר, בשם היום השמיני, זמן לא רב מהאסון הנורא, אבל חשבתי שמעבר ללהג, האין סופי של הפאנלים הטלוויזיוניים, המשכפלים את עצמם לדעת, נכון לי כעת לקרוא ספר ש

"סודותיו..." הוא מבט מבאר ומעמיק על ספר ספק אפולוגיה וספק הגות, יהודי חשוב מעת <mark>מיכה גודמן</mark>. זהו אינו ספר קשה, ואינו כתוב כספר פילוסופיה קדפני ומחמיר, ואני ממליץ עליו בחום לכולם. גם אורתודוקסים מסורתיים וגם חילונים כאחד יראו ברמב"ם, כמישהו המובילם דרך מחילת ארנב. מצד אחד מרוחק שנות אור, ומצד שני קרוב ממש ואף כמגשר ביניהם.

השאלות המתבקשות בסוף הקריאה היא; תיאולוג הזוי או פילוסוף נאור, או אולי מעט

<mark>מיכה גודמן</mark>. יצא לי להכיר אותו כאשר הייתי סטודנטית ב2015 לחינוך, הייתי בתוכנית אלול והוא לימד אותי שם, ומאז אני כותבת עליו הרבה. הוא בן אדם משכמה ומעלה, את לא יכולה להתעלם ממנו יש לו כישרון וכריזמה לרתק בהרצאותיו וגם בספריו. הספרים הקודמים שלו היו ספרי הגות פילוסופיה, מחשבת ישראל וגם על התנ''ך. הפעם הוא דיבר על משהו אחר לגמרי, על מהפכת הקשב על היחסים הטכנולוגיים שלנו ואיך הטכנולוגיה משפיעה על החיים

כנראה הספר המודרני הטוב ביותר שמסביר את מורה הנבוכים ואת עיקרי הפילוסופיה של הרמב"ם בצורה ברורה ונגישה לכל קורא. ממליץ את הספר למי שמעוניין להכיר קצת הגות יהודית של ימי הביניים ובפרט את הגותו של הרב המשפיע ביותר ביהדות, הרמב"ם, ואת ספרו ההגותי המצוין 'מורה הנבוכים'. מורה הנבוכים הוא ספר לא פשוט, כתוב בצורה מיוחדת בה קוראים שונים יבינו ממנו מסקנות שונות ועל כן, טוב להצטייד בספר שמסביר את כוונותיו ש