“בזמן האחרון כשמחירם של ספרים ירדו לריצפה הרשתי לעצמי להרחיב את הספריה שלי בכמה תחומים שמאוד מדברים אליי, וביניהם גם בספרי-מסעות. אתם יודעים אם לא להסתובב בעולם באמת אז להסתובב בו לפחות דרך ספרים, ואז אפשר אולי אפילו לעשות את זה כמו שז'ול וורן אמר ב-80 יום.

ביל ברייסון כתב את הספר הזה, "רשימות מארץ גדולה" אחרי שהוא חזר לארץ מולדתו אחרי לא פחות מכ-20 שנה באנגליה, דרך הכתיבה הזאת, בזמן שהוא מגלה מחדש את ארה"ב אנחנו מגלים אותה איתו. קשה לי לענות על זה אם זה אכן כפי שכתוב במדבקה שמוצמדת לספר חובה למטיילים שם, מה שכן הוא לא חושש מלחשוף אותה במערומיה, בעיקר בגלל הבירוקרטיה שבה אבל לא רק וזה כנראה מה שיפה בספר הזה. בחרתי לקרוא אותו אחרי שנהנתי מספר אחר שלו והוא "רשימות מאי קטן" (ע"ע) ומצאתי שהוא שונה, ביחוד בגלל העובדה שזה לא ספר עם עלילה מתמשכת בדרכים אלא הדברים שלו נלקחו מתוך טור שהוא קיבל בעיתון כחלק מ"סל הקליטה" (במרכאות) שלו.

אני מוצא שהספר הוא לא שונה מהכתיבה של יהונתן גפן במיוחד כשהוא כתב את "רחוק מהעץ" מזווית של ישראלי המגיע לחיות בארה"ב. הם לא סתם נפגשים זה עם זה על אחד ממדפי הספריה שלי.”

“ביל ברייסון הוא עיתנואי אמריקאי שגר עשרים שנה באנגליה ואז החליטו הוא ואישתו לחזור לגור בארצות הברית. כשחזר למולדת גילה שינויים רבים והרגיש כמו "עוף זר" לאור החידושים שלא הכיר.
במשך מספר שנים כתב טור בעיתון ובו התחייס כל פעם לפן כזה או אחר שחיי החברה האמריקאית. הספר הזה מהווה למעשה לקט של כתבות כאלו.
לביל ברייסון חוש הומור מצוין והספר הצחיק אותי עד דמעות.
ממליצה על הספר לכולם.”