מדף הספרים של עלמה - הספרים שדירגה

סטונר, ספרו המופתי של הסופר האמריקאי ג’ון ויליאמס (1994-1922), הוא סיפורו של נער חווה שהולך ללמוד באוניברסיטה ונעשה מרצה לספרות אנגלית. זהו סיפורו של גבר שעד סוף ימיו נותר נאמן לעצמו, לערכיו ולשליחותו, חרף כישלונו בעיני העולם וחרף תסכוליו האישיים. אפשר להרבות מילים על מסלול חייו של גיבור הספר, ויליאם סטונר, אולם סוד קסמו של הרומן היפהפ

השנה היא 1926 . מלחמת־העולם הראשונה הסתיימה אבל לא העוני הגדול. כריסטינה, צעירה ששכלה את אחיה במלחמה והתייתמה גם מאביה,מתגוררת בעליית גג עלובה עם אמה החולה. השתיים מתפרנסות בדוחק ממשכורתה הצנועה של כריסטינה, העובדת כ"סייעת דואר" באחד הסניפים הכפריים שבאוסטריה. יום אחד היא מקבלת מברק. כריסטינה מופתעת לגלות בו הזמנה לבלות עם דוד

"הייתי נותן את כל ימי המחר שלי עבור אתמול אחד." כך שרה ג'ניס ג'ופלין, וכך מרגיש גם לורנצו, גיבור הספר. לורנצו לא יודע לאהוב, ואולי הוא לא יודע להראות שהוא יודע. הוא ניצב מול שתי אהבות שקשה לכבוש מחדש ולבנות מחדש: אהבה לאב שאולי מעולם לא היה לו ולאישה שעזבה אותו. אולי התבגרות פירושה ללמוד לאהוב ולסלוח, לצאת למסע ארוך בחיפוש אחר הזמן שב

דוקטור מארק שלוסר הוא רופא המשפחה של קהילת האמנים והיוצרים באמסטרדם: כל פציינט זוכה לעשרים דקות. דקה לאבחון, ועוד 19 למראית עין של אכפתיות. אך כאשר אחד המטופלים, השחקן המפורסם ראלף מאייר, מת ממחלה ממארת, דוקטור שלוסר מואשם ברשלנות רפואית. מאייר הגיע למרפאה לראשונה עם קול רועם ותיאבון בריא, אך בגופו כבר התחוללה מלחמה. שלוסר הרגיע א

הקצין הצעיר אנטון הופמילר מוזמן לאחוזתו של ההונגרי העשיר לאיוש קשפאלבה, שם הוא פוגש בבתו הנכה אדית ומפתח חיבה חומלת אליה. אדית מתאהבת בו, וכאשר מתפתחת תקווה להחלמתה, הופמילר מציע להינשא לה כשתחלים, בתקווה שההבטחה תדרבן אותה להתחיל בטיפול. אולם, מחשש ללעג ובוז, הוא מתכחש להבטחה בפומבי, וכשאדית למדה על כך היא מתאבדת. הלום אשמה, הומפי

"אילו יכולתי לספר לכם רק דבר אחד על חיי, זה היה הדבר: כשהייתי בן שבע, הדוור דרס לי את הראש. כמקובל באירועים מכוננים, שום דבר אחר לא מתקרב לזה." במילים אלה תובע אדגר מינט, אפאצ´י-למחצה ויתום ברובו, את תשומת לבנו הבלתי מעורערת. לאורך ספרו מרומם הרוח במידה בלתי נלאית אדגר שורד לא רק את התאונה הביזארית הזאת, אלא גם גיהינום של פנימייה ליתו

עידן התמימות, סיפור אהבתם הלא ממומשת של גבר ואישה צעירים בחברה הגבוהה של ניו יורק בשלהי המאה ה-19, הוא ללא ספק אחד הרומנים האמריקאיים הקלאסיים הגדולים. יצירת המופת של אידית וורטון מתארת חברה שבה גינונים וכללי טקס חשובים יותר מן החיים עצמם, ובוודאי חשובים יותר מן האהבה. זהו סיפורו של מעגל חברתי שקשה לחיות בו אבל בלתי אפשרי לעוזבו,

"כדי שמשהו יחדור אל הזיכרון, צריך להפוך אותו תחילה לספרות. עלוב ככל שזה נשמע." מעטות הפעמים שספר פשוט מהמם אותך בתעצומות הנפש שבו, בדרך שבה הוא שוזר את הקורא לתוכו ומותיר אותו עולה על גדותיו. איך סופר יכול לספר על אחת המפלצות הגדולות בהיסטוריה האנושית – היידריך, "הקַצב מפראג" - מבלי להפוך אותו לגיבור במובן זה או אחר? שאלה מוסרית זו

וילקי קולינס הוא סופר שחייבים להכיר. צ'רלס דיקנס התוודה שקולינס השפיע על כתיבתו באופן בלתי ניתן לשיעור, ג'ורג' אליוט אמרה שבלעדיו העולם לא היה מכיר את הרומן הבלשי, ובשנות השישים של המאה ה-19 הוא היה הסופר המפורסם והנחשב ביותר באנגליה. קולינס הוא סופר שנמצא בכל רשימת מופת בעולם המערבי, ו"האישה בלבן" הוא אחד הספרים החשובים והמרתקים שנ

"יום שלישי, שמונה במאי 1945, וּוֵרָה, אמא שלנו [...] עומדת לצאת לחגוג את השלום, את הניצחון, היא תחגוג הכול, את החיים, את האביב [...] היא פשוט מלאה כולה שמחה גדולה ומשונה, שאינה דומה לשום דבר שחשה או הכירה בעבר. כי עכשיו היא חדשה. חמש שנים נמשכה המלחמה, ובקיץ ימלאו לה עשרים, ועכשיו, בדיוק עכשיו, חייה מתחילים." חצי אח הוא רומן אפי סוחף, המגולל את

הפתעה מרנינה: רומן של הסופר היידי זוכה פרס נובל יצחק בשביס זינגר, הרואה אור לראשונה! סיפור שפורסם בהמשכים בעיתון היידי "פארווערטס" (ניו יורק), אולם מעולם לא נכרך לספר, ועתה הוא מוגש לקהל הקוראים בתרגום עברי עדכני. הרומן המסעיר יארְמֶה וקֵיילֵה הוא בראש ובראשונה סיפורה של קיילה, זונה אדמונית השואפת לחיים טובים יותר. הוא גם סיפורם ש

בספר "אמא ומשמעות החיים" שוב מתגלה ארווין יאלום, מחבר "כשניטשה בכה", "על הספה", ו"תליין האהבה", כחוקר אמיץ של נפש האדם, בעת שהוא מנחה את מטופליו - ואת עצמו - בדרך אל התמורה הגדולה. בכושר ביטוי, בפירוט רב ובכושר אבחנה חד עין, מציע לנו יאלום מבט ראוי להפליא, וכמעט אסור, אל לבו של המטפל ואל נפשו, ומציג לפנינו שורה ארוכה של דמויות הנחקקות

יום אחד מגלים ג'וליה בת השתים-עשרה והוריה, וכמוהם שאר בני-האדם בכל רחבי העולם, שמהירות סיבובו של כדור הארץ הולכת ומואטת. בהדרגה מתחילים הימים והלילות להתארך, כוח הכבידה משתנה, והטבע יוצא מדעתו. שום דבר אינו כשהיה. בד בבד עם ההסתגלות לתופעות הטבע ההרסניות שהאטת מהלכו של הכדור גורמת, ג'וליה נאלצת להתמודד גם עם זעזועים בחיי המשפחה, חב

אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר - כך היא אוהב יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו.`` כך מסכמת את העלילה ריבי, הגיבורה, וכל זה מתרחש במקביל לגסיסת אמה מסרטן, שתחילה מביא להחלפת עינה המרהיבה בעין מלאכותית, ובהמשך להתנפחות ביטנה כבהריון; וברקע מתפוררת חנות ספרים יוצא

לאחר שנחל אכזבה בעיר היהודית שבה התגורר חוזר גיבור ויהי בוקר, עיתונאי ערבי, לכפר הולדתו, כדי לבנות מחדש את חייו עם אשתו ובתו. למרבה הפתעתו, מתברר לו כי החברה הערבית שהכיר השתנתה מן הקצה אל הקצה, וכי לא יוכל עוד לחמוק מהתמודדות עם סדריה ומנהגיה החדשים, משום שבוקר אחד הצבא הישראלי מטיל עוצר על הכפר ללא כל סיבה נראית לעין, אין יוצא ואין

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

מתוך חורבנה של ברלין לאחר מלחמת העולם השנייה נמלטת שרלוטה הציירת מעברה ומכל אשר אבד לה, ונענית למודעה המזמינה לאיסלנד "נשים חזקות היכולות לבשל ולעבוד בחווה". שרלוטה מגיעה לחוות "הטירה האפלה", שם היא פוגשת באיכר שתקן. בעודה נאבקת לבנות לעצמה משפחה וחיים חדשים בארץ קפואה ונידחת, זכרונות ורוחות מן העבר באים בעקבותיה. סולוויג א

האיזון העדין הוא זה שבין תקווה לייאוש, וסוד החיים הוא היכולת לשמור על איזון זה. יכולת זו עומדת למבחן בלתי פוסק אצל ארבעת גיבורי הרומן הגדול הזה: דינה דלאל - אלמנה ענייה המתעקשת לשמור על עצמאותה ומסרבת להינשא בשנית: מאנק - סטודנט שנעקר מכפר הולדתו בהרים ונשלח ללמוד בעיר, אישוואר ואחיינו אום - חייטים שבאו לחפש את מזלם בעיר הגדולה. ה

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה