****



אני: אוקיי, אז מה יש לנו פה? איזה מין ספר זה... אה, אוקיי, סופרלטיבים על הכריכה.. דווקא מתאים לי ספר שיפרום את שורת הספרים הקצת ילדותיים שקראתי לאחרונה ויכניס לי טעם חדש. ספר רציני, שגם יגרום לי להתרגש. הופה, גם yaelhar וציפי די אהבו אותו, ואפילו מחשבות שנוהג בעיקר להשמיץ בפסקנות כל דבר עם דפים. יש תקווה.

הנסים של אדגר מינט: יאללה, אמיגו, תתחיל לקרוא. ותכין את הטישו, כי אני אשכרה

כשנרשמתי לאתר סימניה לפני כחודש, עשיתי בבלוג הקריאה שלי מרתון סימונים אינטנסיבי של הספרים שברשותי (משהו שתמיד היה חסר לי).
התאכזבתי לגלות שאת הספר הזה ביקרו רק שלושה אנשים בנוסף אלי [עד היום] ורק 184 התעניינו בספר הזה.
לפחות הציון הממוצע שלו הוא יחסית בסדר, 3.75.

ולמה אני מציינת את כל זה ישר בהתחלה? כי הספר הזה הוא פשוט נ-פ-ל-א !

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

איזה ספר!

דמיינו לעצמכם מצב שבו אינכם מסוגלים, נניח, לשמוע מוסיקה: אתם שומעים דיבורים, קולות אך במקום מוסיקה אתם שומעים רק כלום. דמיינו איך תרגישו אם מישהו ינסה לתאר באוזניכם יצירה שהוא שמע אתמול, את היופי והנועם שהתפשטו בכל גופו כשהוא מאזין למוסיקה...זהו מצבו של אדגר מינט לגבי להיות מוגן, להיות נאהב, שיהיו לו אבא ואמא, לגור בבית, שיהיה לו חבר. כל אלה שייכים אצלו למדור של דמיונות פרועים, משהו ש

הנסים של אדגר מינט
מה אנחנו יודעים על שמורות האינדיאנים ומה זה בכלל נוגע לנו.
העולם הגדול שלנו הצטמק והפכנו לכפר קטן אחד זה נכון אבל זה לא נורא כי אנו שייכים לתרבות השלטת. על חווית ההרס הניתוץ וההשמדה אנו רק קוראים, במקרה הטוב ,אבל מה קורה אם לא שפר גורלנו ואנו דווקא שייכים לאחד המיעוטים התרבותיים שנידונו לקלייה?
זהו הסיפור האמיתי שמסופר כאן ,סיפור על תרבות ברת קיימא שפרחה אי שם ביבשת נעלמת עד

עם כמה שהסיפור מעניין וכתוב טוב, יש בו איזשהו באג שהעיב על חוויית הקריאה. אולי הבאג הזה הוא אצלי, לא יודעת: הילד הזה, אדגר, שעליו מסופר, לא הצליח לשכנע אותי שהוא אמיתי. קשה לי להאמין לו. הוא עובר מסכת ייסורים שלא יכולה להשאיר את הבן אדם נורמלי ובכ"ז הוא נשאר תמים, טוב לב ומתפקד כראוי במסגרת המגבלות שלו (מוח שהפך למרשמלו לאחר שנדרס בטעות ע"י הדוור ומשתקם בדרך נס, אם כי לא באופן מושלם).
הוא מספר את