מדף הספרים של לילך - הספרים שדירגה
גיבורת הספר, המצויינת רק על - ידי האות ה - 15 באלפבית הלטיני, האות O, מוסעת יום אחד על - ידי מאהבה רנה לטירת רואסי. שם מטילים עליה משטר קפדני והיא עוברת סידרה של טקסים קשים ומשפילים, שנועדו לקבע את שיעבודה המיני המוחלט למאהבה ולידידיו. אבל גם כשתצא מהטירה ותשוב, לכאורה, אל החיים הרגילים, תמשיך O לקיים בהסכמה מלאה את עול השיעבוד המשפיל שק
רופא כפרי זקן מסכם את חייו הארוכים שעברו עליו במחיצת החולשות האנושיות, החולי, המוות וההתחדשות המתמדת, בסיפור שכולו פיוט, חכמת-חיים ואופטימיות. שיר-הלל עדין לחיים, לטבע ולאדם.
הספר במקורו הופיע בשוויץ וזכה לציון מיוחד במשאל מטעם "רדיו אירופה החפשית".
תרגם מאנגלית: צבי ארד
אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם שׁוֹנֶה מִכָּל הָאָבוֹת הָאֲחֵרִים. הוּא שָׁר שִׁירִים בָּרְחוֹב, מִתְעַקֵּשׁ לְנַשֵּׁק אֶת אֶפְרַיִם לְיַד כֻּלָּם, מְפַחֵד מִקְּטָעִים מַבְהִילִים בִּסְרָטִים, וּבְאֹפֶן כְּלָלִי עוֹשֶׂה הֲמוֹן בּוּשׁוֹת. כְּשֶׁבַּגַּן מַכְרִיזִים עַל תַּחֲרוּת אֲפִיָּה, אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם נִשְׁאָר עֵר כָּל הַ
נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר.
אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו.
בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה.
הוא לא יגיע לשם.
במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו.
במהלך המאורעות המתעתעים נחש
אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב.
האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ
ג'ורג' ברניני הוא בנם בן החמש של צמד לולייני טרפז בקרקס, הנוהגים להופיע ללא רשת ביטחון. לילה אחד קופצים השניים זה לזרועותיו של זה באוויר וצונחים אל מותם.
ג'ורג' נשלח לפריז, אל דודו המופלא פריץ – איש בוהמה
סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.
בספר זה מגולל דיומא, מהמפורסמים בסופרי צרפת במאה ה - 19, את סיפורו של אסיר - עולם חף מפשע. אסיר זה היה קרבן של עלילה פוליטית, שהושלך לכלא בעיצומה של הגשמת מטרת חייו - גידול צבעוני שחור, דבר שנחשב למשימה בלתי - אפשרית. בקדרות הנוראה של חיי - הכלא התפתחה אהבה עזה בין האסיר האמלל לבתו היפה של הסוהר האכזרץ אהבה זו פרחה במקביל לפרח המופלא -
כל אישה שלישית וכל גבר שביעי הם קורבנות של תקיפה מינית. אחת משש ואחד מעשרה הם קורבנות של גילוי עריות. אלה הנתונים. לגודל הזוועה, מרבית הקורבנות חוו אימים אלה בחיק המשפחה הגרעינית. האם ניתן לחמוק ממסלול חיים המוכתב על ידי שלטונם האבסולוטי של אב ואם? האם יש מוצא מדינמיקה זו, המייצרת ללא הרף מתעללים וקורבנות, ומתקיימת גם במערכות ח
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
סיפורה של חבורת נערים יוצאי מעברות מעירק, רומניה, מרוקו ופולין המתחנכת בקיבוץ בראשית שנות החמישים. המפגש המהמם והחריף ההופך לעימות בין שתי תרבויות - הקיבוץ והמעברה. סיפור אהבתם של נילי מהמעברה לצביקה בן הקיבוץ, וסיפורם של בוזגלו המחפש את אלוהים ושל נורי הנקרע בין שני העולמות. לכאורה, לא יותר מסיפור, אבל מתחת לני השטח כבר רוחשים ה
"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?"
"מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה.
"אני חייב מקלחת", הודעתי לה.
"היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים.
צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי.
"הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב.
"שורף פחד," אמרתי.
"את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה
"מילים. כשהן בידיים מיומנות שיודעות ללוש אותן היטב הן שובות את הלב. הן נכרכות סביב איברי הגוף כמו קורי עכביש, וכשאת כבר לכודה כולך ואינך מסוגלת לזוז, הן חודרות אל מתחת לעור, מחלחלות לתוך מחזור הדם ומעמעמות את המחשבות. ובִפנים הן פועלות את פעולת הקסם שלהן."
וידה וינטר היא סופרת נערצת בערוב ימיה שעברה לוט בערפל, והגרסה שלה לסיפור חיי
כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.
אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא
שאול בראדון, בחור ספרדי "סמ"ך טי"ת", דור שביעי בארץ, חניך תנועת בית"ר ותורת ז'בוטינסקי, בן לאב שנולד בעיר העתיקה בירושלים והיה איש הארגון הצבאי הלאומי, מתגייס עם סיום לימודיו בתיכון, בשלהי שנות החמישים, ליחידה נבחרת, שגרעינה הוא נוער שוליים דובר ערבית מבני השכונות והמעברות, על פי רעיון וניסוי חדשני בצה"ל. שם הוא פוגש את מפקדו אבשלום (א
גריגורי פישר, תייר אמריקני ברוסיה, נרצח. "נהרג בתאונת דרכים" לפי גרסת השלטונות הסובייטים.
לפני שנעלם מבית-המלון שבו התאכסן במוסקבה, הספיק לדווח לשגרירות ארצות - הברית על פגישתו המקרית עם מי שהיה טייס קרבי אמריקני, וזה למעלה מעשרים שנה נחשב לנעדר, לאחר שמטוסו הופל בשמי וויטנאם.
אם סיפורו המדהים והמזעזע אמת הוא, הרי כל מה שהושג בדט
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.