מדף הספרים של אשמורת - הספרים שדירגה

דמויותיהם של ילד, גבר ואישה צעירה מופיעות בכל אחד משלושת החלקים של ספרו החדש של מייקל קנינגהם, מחבר "השעות". עלילת "במכונה", המתרחשת בשיאה של המהפכה התעשייתית, מספרת את סיפורו של לוק בן ה-12 המתאהב בארוסתו של אחיו המת, ומשכנע שרוח הרפאים של אחיו, סיימון, חיה בתוך המכונה הגדולה שגרמה למותו. במותחן "מסע הצלב של הילדים" מתרחקת קאט, פסיכ

לאחר שנינוש, ידידת נפשה, מתעכבת, מחליטה לילי, שיננית מסורה ובחורה כבדת משקל, לנסוע בגפה לקרקס בגני התערוכה. מה שממתין לה בסופו של הערב - חברות אמיצה עם מיכאלה, נהגת המונית המסיעה אותה לקרקס, מפגש עם מאהב נעורים יפני וגור טיגריס - הוא רק אפס קצהו של השינוי המופלג בחייה. שכן, הערב עתיד לטרוף את כל מה שידעה וחשבה על תשוקה ואהבה. על הציר

"... בלב ההתאבדות המערבית, היה ברור שאין להם כל סיכוי." מישל וברונו הם אחים למחצה. אמם זנחה אותם בילדותם מפני שהעדיפה לבלות את שנות השישים והשבעים בפעילות מינית והדוניסטית אינטנסיבית, דרך כל גלגולי התרבות האלטרנטיבית, מהתנועה ההיפית ועד לניו אייג'. ברונו הוא מורה, גרוש ואב לבן. הוא שקוע כל כולו באובססיה מינית נואשת ובחיפוש קדח

ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה. התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף. ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הרי

מניפסט החלאה, אשר תרגום לעשרות לשונות, תוך שהוא חי ונושם בביביה התת - קרקעיים של התרבות המערבית, רואה עתה אור גם בעברית. מאז הופץ לראשונה בשנת 1968 אין למניפסט אלא להטריד, להצחיק, להפחיד ולהפריע לכולנו בפרץ של חזון אפוקליפטי הדובר עם עבר נגוע ופגוע של נשיות ונושק לתזזיתיות הפמיניסטית, הקווירית, הפילוסופית, הפסיכואנליטית, התמהונית וע

סיפור קורותיה המרתקות והמזעזעות כאחת של קבוצת נערים בריטיים, ניצולי תאונת מטוס בימי מלחמה. מתוך נפתולי הסתגלות ומאבקי השתלטות מקימים הניצולים, באי השומם שאליו נקלעו, חברה הלוקה בכל מומיה של החברה האנושית. יצירה שהיא גם משל אכזרי על תולדות האנושות וגם חזות קשה לעולם התרבות בתקופה של ערעור יסודות וסכנת שואה פרי - עטו של אחד מסופרי -

אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ

פרידה קאלו היתה בלי ספק אחת הנשים המרתקות ביותר בתולדות האמנות - אישה מקורית, בעלת כוח משיכה ממגנט, אמנית שהחיות שלה נבעה מניסיון חייה: ילדותה ליד מכסיקו סיטי בזמן המהפכה המכסיקנית, תאונה מחרידה בגיל 18 שהותירה אותה נכה והפכה אותה לעקרה, נישואיה הסוערים לצייר דייגו ריוורה, ובין לבין - פרשיות אהבים עם גברים שונים מאוד זה מזה כמו

``לפני קצת יותר משנה, אבא שלי עקר אותי כמו עשב בר ולקח אותי ואת כל הרכוש שלנו (לא, זה לא נכון - הוא לא לקח את עץ הערמונים או את הערבה או את המייפל או את המתבן או את בור השחייה או את כל אחד מהדברים האלה ששייכים לי) ונסענו שלוש - מאות מייל צפונה ועצרנו מול בית ביוקליד, אוהיו.``שם מתחילה סלמנקה מייפל הידל להתיר את התעלומה שסובבת את עולמה - עול

אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר - כך היא אוהב יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו.`` כך מסכמת את העלילה ריבי, הגיבורה, וכל זה מתרחש במקביל לגסיסת אמה מסרטן, שתחילה מביא להחלפת עינה המרהיבה בעין מלאכותית, ובהמשך להתנפחות ביטנה כבהריון; וברקע מתפוררת חנות ספרים יוצא

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

הספריה החדשה גאה להגיש לקוראיה נוסח חדש, משופץ ומותקן, של 'דולי סיטי', אחד הרומאנים הגדולים של הספרות העכשווית. רומאן מבריק ושנון, המפרק ללא-רחם את הקלישאות של האימהות ושל הישראליות. האֵם היהודייה, האֵם הישראלית, ועצם יחסינו עם ארץ-ישראל, הותכו כאן יחדיו לתמונה מעצימה, מצחיקה וחודרת עד אימה. תפיסתנו את עצמנו מעורטלת ברומאן באכזריות

סוזנה הבוכיה הוא סיפור על מפגש אפל והזוי בין צעירה מרמת - גן לצעיר ניו - יורקי הנוחת אל תוך אפרוריות חייה. סוזנה, אשה כבת שלושים, חיה עם אמה הפנסיונרית. חייה חד - גוניים, מנותקים ונעדרי חוויות של ממש - עד שמופיע בביתם אורח צעיר ומבריק, מדהים ביופיו, ספק אמן ספק נוכל. סוזנה רבין מוותרת על הממשות הפרגמטית המעיקה לטובת מחוזות ההזיה והריק.

גיבורי חמשת הסיפורים סוחבים אתם חשבונות לא סגורים עם עברם, צועדים לקראת כשלונות ידועים מראש ומנסים להתמודד עם תחושת ניכור וחוסר הפשר.מרוסקי חלומות הם ממשיכים ובוחרים את בחירותיהם למרות האפשרויות המעטות עד כדי עלבון. ואולם הגיבורים האמיתיים של הסיפורים אלה הם הרגשות העזים, המעוצבים בעוצמה רבה: הזעם, ההשפלה, הגעגועים לאהבה. הי

"זכרתי גם שבאדי וילארד אמר בנימה ידענית ומאיימת שאחרי שיהיו לי ילדים אני ארגיש אחרת, אני לא ארצה יותר לכתוב שירים. אז התחלתי לחשוב שאולי זה נכון שכשאת נשואה ויש לך ילדים, זה כמו לעבור שטיפת מוח שאחריה את ממשיכה בחייך בערפול חושים כמו שפחה במדינה טוטליטרית משלך."   אסתר גרינווד, אשה צעירה מפרברי בוסטון, זוכה בהתמחות קיץ במגזין מוביל

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

המספר, אינטלקטואל ספקן ואירוני, נוסע ברכבת ממוסקבה לעיירה הקטנה פטושקי לפגוש את אהובתו, ואגב כך אינו חדל לפטפט ולשתות לשוכרה, אם בגפו ואם בחברת הטיפוסים המשעשעים שהוא פוגש בדרך. המציאות הסובייטית שלפני עידן ה"פרסטרויקה" משתקפת במונולוג מבדח, שכולו הומור ש חיים של בוהמיין ושתיין ושנים רבות לא היה לו בית משלו והוא נדד בין בתי ידידי

בוץ הוא רומן אפל ועמוק, המשלב עוצמה ויזואלית וקצב של סרט פעולה עם רגישות לשונית מפעימה, חדה כסכין. פרח היא צעירה בת עשרים וארבע, פראית, עצמאית, מלאת חיים ובודדה. גידי הוא נער עדין ונשי בן שמונה-עשרה, יתום משני הוריו, המתגורר עם דודתו באחד מפרבריה הדרומיים של תל-אביב. הם מתיידדים ויוצאים לבלות במועדון. הבילוי התמים נקטע באונס אלים שמו

בן מנדלסון הוא סופ - ר, אדם המתמחה בכתיבת סופים בעבור יוצרים שאינם מסוגלים להביא את עבודתם לכדי גמירה. חמישה עשר חודשים לאחר מותה של מריאן, אשתו, בתאונה מחרידה הוא מחליט לשים קץ לחייו בעולם הזה ולצאת למשימה אורפיאית - מסע חיפוש אחריה ברחבי העולם האחר, עולם שהוא הגרסה החילונית של החיים לאחר המוות, עולם שנאספו אליו כל מתי העולם הזה, מ

מבחר שיריו של אלכסנדר פן, ביניהם: וידוי, שיר השיכור, רחוב העצב החד - סטרי ועוד. וידוי מעילי הפשוט ופנס על הגשר, ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם - כך ראית אותי ראשונה, התזכור? והיה לי ברור כמו שתים ושתים, כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים ואל לחם ומים אלי תחזור. בעונינו המר, בעבור אותך זעם, גם למות אתה קיללתני לא פעם, וכתפי הקרות רעדו משמחה; כי הי