מדף הספרים של שקל תשעים - הספרים שדירג

אנדריי פְּלַטוֹנוֹב, כמוהו כמיכאיל בּוּלְגַקוֹב ואִיסאק בַּאבֶּל, הוא אחד משלושת ענקי הפרוזה שקמו לספרות הרוסית במחצית הראשונה של המאה ה-20. משלושתם הוא הפחות ידוע במערב, הן משום שהיה האחרון שהותר לפרסום בברית-המועצות, והן משום שברבים מכתביו פלטונוב הוא סופר ל"מיטיבי קרוא". סגנונו – אישי וייחודי כל-כך, ולכן קשה פה ושם לפענוח –

פיליפ קארי, יתום ובעל-מום גדל בבית קרוביו החסודים והקפדניים. מומו והחינוך הקשוח גורמים לפיליפ להיות אדם מופנם שחייב במאמץ עילאי ובמאבק מתמיד על מנת להתגבר על עכבותיו ועל יצר הההרס העצמי, תוך מאמץ להגביר את בטחונו שלו, להתמודד עם המציאות ולמצוא את מקומו בעולם. את משמעות החיים מחפש פיליפ תחילה כסטודנט לרפואה ואחר כך בחיי הבוהימה. א

נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר. אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו. בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה. הוא לא יגיע לשם. במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו. במהלך המאורעות המתעתעים נחש

מתוך מכלול יצירותיו של ג. שופמן, אחד מטובי המספרים העברים, ששכחה לא מובנת נגזרה עליו בימינו, מובאות שלוש חטיבות סיפורים המתייחדות בעוצמתן ובמקוריותן. האחת, עניינה מלחמת העולם הראשונה כמו שהיא משתקפת בחיים העירוניים של וינה, שבין לילה היתה למצור ובמצוק; השניה מתארת את חיי הכפר השטיירמארקי שבדרום אוסטריה על איכריו בעלי היצרים הקמא

בפעם הראשונה שריקרדו ראה אותה, היא רקדה את הממבו כמו כישוף, הם היו שניהם בני עשרה, וריקרדו התאהב בה עד כלות. בה - בילדה הרעה - שבמשך ארבעה עשורים הטריפה את חושיו והסעירה את רוחו. כשהוא נער בן שש-עשרה, פוגש המספר נערה סקסית ומושכת להחריד, שמגיעה עם אחותה לבית הספר שהוא לומד בו בעיר לימה שבפרו. הנערה מסחררת את ראשו ומעוררת בו תשוקה בלתי

מהדורה חדשה זו של שיריו המוקדמים של דוד אבידן רואה אור בעשור לפטירת המשורר. המבחר מייצג את שירתו המוקדמת של אבידן (1952-1964)- כ-70 אחוז מארבעת ספריו הראשונים ("ברזים ערופי שפתיים", "בעיות אישיות", "סיכום ביניים", ו"שירי לחץ") וכן ארבע חטיבות נוספות, מהשנים 1962-1964 – "אין עלית רוחנית בארץ הזאת", "שירים צוננים ואחרים", "קוהלת הצעיר וגו" ו"הוא אשר מ

הוא חולם להיות "סטלקר" - מדריך ומושיע לכל שאר חמשת תושבי ה"מחוז" שהוא גדל בו. לאחר הצלתם הפלאית של החמישה, נפרדות דרכיהם, והם משתלבים בחברה מלוכנית ונוצרית קיצונית, טוטליטרית. אבל הילד שלנו ייחלץ גם משם. בחלקו השלישי והסוחף של הרומן אנו נודדים ללונדון ופוגשים שם את איבנוב, כעת מנצח מפורסם ונערץ, שמקליט את מאהלר ועומד בפני משבר אישי

חבורת טירונים בבה"ד 4, באמצע שנות החמישים, הם גיבורי ספרו החדש, הרביעי, של יהושוע קנז. חייהם של צעירים אלה, בני שכבות ועדות שונות, במסגרת הצבאית, המחמירה והלוחצת, ומחוצה לה מצטרפים לרומן רחב יריעה, דרמטי והומוריסטי כאחד, המצייר ביד אמן אנשים בראשית חייהם ומדינה בראשית עיצובה.

שמו הנוסף של הספר הוא קונרד רוכב אל הים דרומי - לנער קונרד אין דמיון ולכן מטיל עליו המורה לכתוב חיבור על הים הדרומי. ללא כל היסוס לוקח אותו דודו המוזר על גבי סוס על גלגיליות אל הים הדרומי. שם, לאחר הרפתקאות מצחיקות ומפחידות כאחת, הם פוגשים את הנסיכה פטרוזיליה. בדרכם הם עוברים בארץ הבטלנים, בארץ ההפוכה, בארץ העבר הנהדר ובעיר האוטומטי

בליל ה - 24 בספטמבר 1965 חלמה יונה וולך בחדרה השכור שבמצודת נוטרדם כי בעוד שלושה ימים תמות. בחלומה ניצבה על הר גבוה ומכוסה פרחים, וכל פעם שקטפה זר שב ההר וצימח במהירות פריחה שאין לה סוף. היא היתה אז בת 21, ארבעה חודשים אחרי אשפוז במוסד לחולי נפש טלביה. במגירת ארונה כבר נצברו שירים לספרה הראשון, "דברים", שיעמידה בלבה הפראי של השירה הישראלי

כשעינו של פיטר אירון צדה בעיתון את הידיעה על מותו המסתורי של גבר אלמוני, שפוצץ את עצמו ליד מכוניתו החונה, בצד איזה כביש נידח בוויסקונסין, הוא יודע מיד כי האיש הוא בנג'מין סאקס, בטוב בחבריו, שנעלם מביתו כשנתיים וחצי לפני כן. וכשאנשי ה"אף - בי - איי" מקישים על דלתו כעבור יומיים, הוא יודע, כי החסד האחרון שיוכל לעשות עם חברו הוא לשבת ולכתו

ג'ים נאש, כבאי בוסטוני, גבר באמצע חייו, שאשתו נוטשת אותו ובתו גדלה בבית אחותו, יורש במפתיע סכום כסף גדול מאביו, שקשריו עמו נותקו בילדותו וכך נפתחת לפניו האפשרות לחיות מתוך חירות כמעט אידיאלית. מצב זה הוא מנצל כמעט עד תום ושנה שלמה הוא נודד במכוניתו בדרכיה של אמריקה.  אלא שבחירתו זו מתגלה כהתמכרות למקרה ומוליכה אותו לשיעבוד אחר, חמ

ספר מרגש ומכמיר לב על חרדת הקיום האנושי ועל מאמצינו להילחם בה, פרי עטו של אחד הסופרים האהובים ביותר במאה העשרים.   למונית של ז'אן עולה איש קשיש והדור: סלומון רובינשטיין, לשעבר מלך הקונפקציה. בין הנהג הפריזאי הצעיר לבין היהודי בן ה-84 נרקמת ידידות מופלאה; המלך סלומון שולח את ז'אן להביא מתנות, ממתקים ואפילו מכשירי טלוויזיה לזקנים בו

הקמנו ציוויליזציה כלל עולמית, שמרכיביה החיוניים ביותר תלויים מעיקרם במדע ובטכנולוגיה. בה בעת, הסדרנו את הדברים כך שכמעט שום איש אינו מתמצא במדע ובטכנולוגיה. זהו מרשם לאסון. אולי נצליח לחמוק ממנו לזמן מה, אבל במוקדם או במאוחר עתידה התערובת הנפיצה הזאת של בערות ועוצמה להתפוצץ בפנינו. מה שמדאיג אותי, במיוחד על סף האלף החדש, הוא שהפסו

ג‭'‬ורג' ברניני‭ ‬הוא‭ ‬בנם‭ ‬בן‭ ‬החמש‭ ‬של‭ ‬צמד‭ ‬לולייני‭ ‬טרפז‭ ‬בקרקס,‭ ‬הנוהגים‭ ‬להופיע‭ ‬ללא‭ ‬רשת‭ ‬ביטחון.‭ ‬לילה‭ ‬אחד‭ ‬קופצים‭ ‬השניים‭ ‬זה‭ ‬לזרועותיו‭ ‬של‭ ‬זה‭ ‬באוויר‭ ‬וצונחים‭ ‬אל‭ ‬מותם.‭ ‬ג‭'‬ורג‭' ‬נשלח‭ ‬לפריז,‭ ‬אל‭ ‬דודו‭ ‬המופלא‭ ‬פריץ‭ ‬‮–‬‭ ‬איש‭ ‬בוהמה

המעגל הסגור של הזיקנה והחולי משקף כראי גרוטסקי ונוגע ללב את החיים שמחוצה לו, על היצרים, הפחדים, החלומות והבדידות שבהם. בכתיבתו הרגישה והמדויקת, שכבשה לה מקום ייחודי בספרותנו, מתאר כאן המחבר את המראות והקולות, הקונפליקטים ורגעי החסד של גברים ונשים בערוב יומם, שבצירופם יוצרים סיפור רב עוצמה החורג מגבולות העולם המצומצם לכאורה שהם מ