מדף הספרים של יוליה - הספרים שדירגה

בכל אחת מצמד הנובלות שבספר הזה משמיע מישהו סיפור באוזני אדם קרוב - סיפור על בגידה וקנאה. בראשונה: שאול, גבר לא צעיר, חווה בהתמסרות מלאה, בתשוקה ובעוצמה, את הרומאן של אשתו אלישבע עם גבר אחר, שאתו היא מקיימת את חייה האמיתיים. הוא מקנא, אך במפתיע גם מאוהב בשניהם יחד, אינו עומד בפניהם. "הסיפור" הזה כבר מעסיק אותו בינו - לבינו עשר שנים,

מבחר שיריו של אלכסנדר פן, ביניהם: וידוי, שיר השיכור, רחוב העצב החד - סטרי ועוד. וידוי מעילי הפשוט ופנס על הגשר, ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם - כך ראית אותי ראשונה, התזכור? והיה לי ברור כמו שתים ושתים, כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים ואל לחם ומים אלי תחזור. בעונינו המר, בעבור אותך זעם, גם למות אתה קיללתני לא פעם, וכתפי הקרות רעדו משמחה; כי הי

תל - אביב של שנות ה - 90 היא הרקע שעליו מתרחש סיפור האהבה העומד במרכזו של הרומן החדש של יעל הדיה. זהו רומן עירוני מאוד, צפוף וקלסטרופובי כמו עולמם הפנימי של גיבוריו, על זוגות ועל משפחות חד - הוריות, על התבגרות ועל זיקנה, על התפייסות עם ההורים ועל הפרידות מהם, על תשוקה, מוות ואושר, ועל הכמיהה לילד - רומן המטפל בדיוק כירורגי בפרטים הקטני

שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי. יש בו אנשים שאיכלסו את ילדותו של המספר: ניצולי שואה טראגיים, מופלאים, ססגוניים: עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון: גרמנים רעים וגרמנים טובים, יהודים טובים ויהודים רעים. הוריו של המספר עברו את השואה כילדים. נותר להם כוח ורצון חיים להעניק לילדיהם ילדות משוחרר

סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.

ספר ראשון זה הוא הבטחה גדולה וגם מימוש של כשרון בשל. הנובלות שבו כבר הוכתרו בפרס `עיתון 77`, בפרס אקו"ם בעילום שם, ופרס היצירה של קרן ת"א. הספר הוא חגיגה של מצבים ודמויות ססגוניות, והתיחכום הניכר ב"תפירת" הפרטים למארג מעובה של התקשרויות, אינו בא במקום הספונטניות של הכתיבה והמלאות האנושית; המראה בפנטזיה, חמלה אנושית, הומור משוחרר, חזותי

תשע שנים לאחר "סוגרים את הים", סיפרה הראשון שכבש בסערה חסרת תקדים את לב הקוראים והביקורת, מפרסמת קציר את סיפרה השלישי - שלוש נובלות של סופרת שעברה כברת - דרך מאז, הנוגעות ביד חמה בבני - אדם. "מגדלורים של יבשה"; "והעננים נוסעים, נוסעים"; "מכתבים לעמינדב"; אם גיבורות "סוגרים את הים" (וגם הרומאן "למאטיס...") עמדו מול גברים מבטיחים, שהוליכו חל

"למה כתבתי לך על הנשכחות האלה? לגרד צלקות עתיקות? לחטט לחינם בפצעינו? לפענח קופסה שחורה? להכאיב לך מחדש? לעורר את געגועיך? אולי גם זו תחבולה ללכוד אותך שוב ברשתי? אני מודה בכל ששת סעיפי האישום. אין לי נסיבות מקילות. לבד אולי מאחת: אני אהבתיך.." רומן המכתבים הידוע של עמוס עוז מנסה לפענח את פרשת נישואיהם האומללים של אילנה ואל

מומיק, הילד שגידל במרתף ביתו את החיה הנאצית כדי להכירה ולאלף אותה; אנשל וסרמן - שחרזאדה - סופר הילדים היהודי הזקן, שטווה את מפקד מחנה ההשמדה הנאצי לתוך אגדותיו, כשהוא ממשיך לספר גם אחרי שהרגוהו וקונה בסיפורו שוב ושוב את מותו; קאזיק, התינוק הזקן שכל חייו, מלידה עד מוות, הם מסע חיים מזורז של 24 שעות; ברונו שולץ, הסופר היהודי פולני, שלא מ

אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר - כך היא אוהב יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו.`` כך מסכמת את העלילה ריבי, הגיבורה, וכל זה מתרחש במקביל לגסיסת אמה מסרטן, שתחילה מביא להחלפת עינה המרהיבה בעין מלאכותית, ובהמשך להתנפחות ביטנה כבהריון; וברקע מתפוררת חנות ספרים יוצא

ספר זה הוא מבחר מקיף ומייצג של שירתה של יונה וולך, המשוררת הסוחפת והמכשפת, מכל תקופות כתיבתה (1985-1963), ואחד מספרי השירה האהובים ביותר בארץ. הוא כולל את פסגות שירתה מן הספרים 'דברים' (הוצאת עכשיו), 'שני גנים' (הוצאת דגה), 'שירה' (ספרי סימן קריאה), 'אור פרא' (הוצאת איכות), 'צורות' (ספרי סימן קריאה) ו'מופע' (הוצאת הקיבוץ המאוחד). בשער האחרון מובאים

'הנה אני מתחילה', הרומאן השני של יהודית קציר (אחרי 'למאטיס יש את השמש בבטן', 1995), הוא סיפורה של אהבה חריגה ודרמטית, על רקע המציאות הישראלית בסוף שנות השבעים, עם אירועיה הגדולים והקטנים. ריבי שנהר, שהיא גם גיבורת 'למאטיס...' - סופרת נשואה ואם, עכשיו בת 38 - מוצאת מחברות של יומן שלה מגיל 16 - 14. במחברות הללו היא מחליטה שהיא קיטי, הנמענת הבדו

גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע

גבר בן שלושים ונערה בת חמש עשרה נכנסים חמיטה אחר הצהריים שרבי אחד. אשה צעירה שהוריה הזקנים מחליטים, פתאום, להתגשר, נותנת טרמפ לגבר שהכירה במסיבה. גבר ואשה יוצאים לפגישה עיוורת, ובדרך הביתה אוספים כלב רחוב. כך נפתחות שלוש מערכות - היחסים העומדות במרכז שלושת הספורים שבקובץ - סיפורים שלשונם צלולה, תמציתית ומפוכחת והם מתארים את מה שק

אט - אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה ספורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים. יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת - אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזיכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו, שכבשה את לב הקוראים ב"רומן רוסי".

עדן, מושב במרכז הארץ, היא זירת ההתרחשות של הרומן החדש של יעל הדיה, העוקב אחרי חודש סוער אחד בחייהן של חמש דמויות. אלונה ומרק סגל, הורים לשני ילדים קטנים, פרודים ומתגוררים בשכנות, חווים במהלך העלילה טלטלה עזה המאלצת אותם לבחון מחדש את הקשר שלהם ואת כל מה שידעו על הורות, או חשבו שהם יודעים. דפנה ואלי נחמיאס מנסים כבר שבע שנים להביא יל

"המעניק" הוא סיפור מדהים. זהו סיפורו של ג'ונס, נער המתגורר בעולם אידיאלי לכאורה: עולם שאין בו עימותים, עוני, אבטלה, גירושים, אי - צדק או חוסר שוויון. עולם שאין בו מרד נעורים, ולערכי המשפחה נודעת חשיבות מרכזית. מדי שנה, בדצמבר, מתקיים טקס שנתי בו על בני השתים - עשרה לקבל מטלה שמטילה עליהם ועדת הקשישים. ג'ונס נבחר למלא תפקיד מיוחד במינו. בח