מדף הספרים של פריץ - הספרים שדירגה

סירוה מריה, בתו יחידתו של המרקיז דה קסלדוארו, נולדה פגית במאה השמונה - עשרה בעיר נמל קריבית, והמיילדת אמרה שהיא לא תחיה. באותה שעה נדרה דומינגה דה אדוינטו, השפחה הכושית התקיפה שמשלה בבית האציל, נדר לקדושיה שלה, שאם תחיה הילדה לא יגזז שער ראשה עד ליל כלולותיה. והילדה חייתה. אמה שנאה אותה מלידתה, אביה לא התעניין בה, ולכן היניקה אותה

על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה. בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה. יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד... ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי

אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ

Heart of Darkness is a novella written by Joseph Conrad. Before its 1902 publication, it appeared as a three-part series (1899) in Blackwood's Magazine. It is widely regarded as a significant work of English literature[1] and part of the Western canon.

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

ים המוות, שרואה כעת אור בתרגום חדש לעברית, הוא סיפור אהבתם של גומה ושל ליוויה. אך יותר מכול, זהו סיפור חייהם ואהבותיהם של אנשי ים באשר הם. אביו של גומה טבע במצולות, והוא גדל אצל דודו להיות ספן כמו כל תושבי המקום. הים הוא כל חייו, והוא מבלה את ימיו בספינתו לצד חבריו הספנים. ליוויה קשרה את גורלה בגורלו של גומה, וימים רבים היא ממתינה לו

סיפור אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם בנם זיידה. עלילה המתפרסת על פני כשלושים שנה - משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל. האשה היא יהודית והגברים: משה רבינוביץ, איכר אלמן כביר - כוח ושתקן, שברפתו היא מתגוררת, סוחר הבקר הגס גלוברמן, ויעקב שיינפלד, מומחה לבישול, תפירה, חיזור וריקוד. ועוד משתתפים: אשתו של רבינוביץ, ב

תולדות משפחת איכרים, מראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל, מסופרות בפי הנכד, שהתייתם מהוריו בגיל רך וגדל בבית סבו ובצל אישיותו. עולמו הוא עולם המיתוסים של ראשית ההתיישבות, תעלומות משפחתו, אגדות העמק וחיי הטבע שבתוכו גדל. את סיפורו הוא מספר באהבה ובגילוי לב. רומן מרתק ומקורי הכתוב ביד אמונה ובדמיון כובש.

ויקטור מדוכא: אהובחו נטשה אותו, הסיפורים הקצרים שלו קצרים מדי, ואפילו החשמל בדירתו נותק. חברו היחיד בעולם הוא מישה, הפינגווין שלו. מישה הוא העד היחיד למצוקתו של ויקטור, ויחד הם שוקעים בדיכאונם לתוך הילולת סביאה של וודקה ודגים. יום אחד נופלת לידיו של ויקטור הזדמנות פז: הוא מתמנה לתפקיד כותב ההספדים של עיתון גדול. ויקטור מצליח מאו

מצחיק, טראגי, מריר, לעגני, מקאברי, פנטסטי, גס, מבריק - אלה כמה מן הכינויים והתארים שקשרה הביקורת העולמית ל"תוף הפח" של גינטר גראס עם הופעתו בסוף שנות החמישים, "יצירת מופת הרסנית" קרא לו מבקר אחד , עמיתו כתב : "הדבר הקרוב ביותר ליצירת - מופת ספרותית שהדור הזה מסוגל ליצור" ואילו מבקר אחר הגדיר אותו כך : "אם העולם שמצייר גראס הוא סיוט אחד

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

המספר הוא ילד ערבי בביתה של זונה לשעבר שמתפרנסת מטיפול בילדיהן של חברות למקצוע; והסיפור מצייר את דמותה המרשימה של אישה זו – יהודייה, שנולדה בפולין, הגיעה לצרפת וחייתה את אימי השואה – ואת ההווי הססגוני של רובע בלוויל בפריס המאוכלס ברובו במהגרים ערבים, יהודים ושחורים.   ספר מיוחד במינו, עצוב ומצחיק ומרתק, שזכה בפרס גונקור לשנת 1975

שני כרכים   האחים קרמאזוב הוא הרומן האחרון של דוסטויבסקי, ונחשב לגדול שבהם. הילה של כובד ראש אופפת את שמו, ולא בכדי מרבים לצטט ממנו אמירות כגון "השטן נאבק עם האלו-הים, ושדה המערכה הוא נפש האדם" או "בלי אלו-הים [...] הרי יוצא שהכל מותר", ועוד כיוצא באלה הגיגים. אלא שדוסטויבסקי לעולם אינו עוסק ברעיונות מופשטים. האידאות אצלו הן תמיד בשר מ

פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה

סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה, בארצות הברית ובישראל, על שואב-אבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה.

טורו אוקאדה אוהב את אשתו. הוא אוהב גם לבשל, לקרוא ולהאזין למוזיקה, והוא אפילו מתחיל להתרגל לשגרת חייו כמובטל. אבל אז מתרחשים כמה אירועים בלתי שגרתיים: שלא ביוזמתו הוא מתחיל לקבל שיחות טלפון אירוטיות, החתול שלו נעלם, והוא מתוודע לשתי אחיות מסתוריות. אבל השינוי שמערער את שלוותו יותר מכל הוא היעלמה של אשתו, קומיקו. החיפוש אחר אשתו

כשנדמה לנו שאנו יודעים בדיוק למה אפשר לצפות מפול אוסטר, הוא מפתיע ביצירה מרתקת ושונה מקודמותיה. נתן גלאס הוא סוכן ביטוח בדימוס שאשתו מאסה בו ובתו כועסת עליו וטורקת לו טלפונים. לאחר ששרד התמודדות עם מחלת הסרטן שהותירה אותו בצל פרוגנוזה לא ברורה, הוא פורש לחיים של בדידות מפוכחת ומרירה בברוקלין. סדרה של פגישות – עם אחיינו טום, אינ

'ארצ'לי' (1982) הוא הרומאן האחרון שפירסמה מורנטה (אחרי 'כזב וכישוף'[1948], 'האי של ארתורו' 1957], 'אלה תולדות' [1974ן). "המלכה האגדית של הספרות האיטלקית" מגיעה ברומאן האחרון הזה שלה לשיאים של כתיבה מטלטלת, חכמת - לב, אפלה ומצמררת, ובו - בזמן מוארת מצחיקה, משובבת את הנפש בדימוייה היפהפיים. 150 העמודים האחרונים של הספר, שמסופרת בהם במסודר, כתהליך ממאיר,

בוקר אחד מוצאים את ג'ורג' הזקן שוכב מת באחו ירוק בגלנקיל שבאירלנד, ואֵת תקוע בגופו. "אתמול הוא עוד היה בריא," אומרת מוֹד ואוזניה רוטטות בעצבנות. "זה לא אומר כלום," עונה לה סֵר ריצ'פילד, "הוא הרי לא מת ממחלה. אֵת חפירה הוא לא מחלה." הדו-שיח הזה, תם וחכם כאחד, פותח חקירה בלשית מאומצת שנועדה לגלות מי רצח באכזריות שכזאת את ג'ורג', הרועה המסור ש