“הנובלה המופלה של ג'וזף קונראד תורגמה לעברית תחת מספר שמות: "לב המאפליה", "לב האפלה" ו"לב החשכה". אני מעדיפה את לב המאפליה המוזר והמיושן משהו. זהו שם הגיוני בערך כמו אנקת גבהים אך לעניות דעתי הוא מספק לספר את הנופך האפלולי הראוי.
קונראד היה סופר ממוצא פולני שכתב באנגלית והגיע לשיאים מדהימים בשפה זו שאינה שפת אימו ואליה התוודע רק בשנות העשרים לחייו. הוא היה הרפתקן, יורד ים ואף רב חובל אך בגיל 36 החליט לפרוש לפנסיה מוקדמת ולהקדיש את חייו לכתיבה. החלטה מוצלחת מאוד בדיעבד.
הנובלה "לב המאפליה" היא אחת היצירות האהובות עליי. זהו סיפור מסעו המטורף של גיבור הסיפור, מרלו, המחפש אחר אדם בשם קורץ. מסע החיפושים מתרחש לאורך הנהר בלב קונגו הבלגית, אשר הייתה קולוניה תחת כיבוש נצלני ואכזרי ביותר. המסע מוביל ללב החשיכה. החשיכה בליבה של אפריקה, החשיכה בליבו של האדם.
קונראד היה בין הראשונים שהתייחסו לשחיתות המוסרית של הקולוניאליזם האירופאי באפריקה. משטר אשר משחית את המקום ויושביו, כמו גם את כובשיו (ניתן לומר שהוא ממבשרי "הכיבוש משחית"). ואכן סוף מסע החיפושים מביא אותו לתגלית מבעיתה, אשר אותה לא אשכח כל חיי.
גם האפילוג המפגיש בין מרלו לארוסתו של קורץ הוא יהלום מלוטש בפני עצמו המעניק נופך אירוני נוסף לכל ההתרחשות ולפער הבלתי נתפס בין אירופה המעודנת כביכול לבין הטירוף והאימה של אפריקה.
לא בכדי שימשה יצירת המופת הזו כהשראה לסרט "אפוקליפסה עכשיו" המתרחש בסיטואציה קודרת לא פחות של מפגש בלתי אפשרי ובלתי מוסרי בין האדם הלבן (הפעם האמריקאי) לבין תרבות אותה הוא אינו מבין אך בא לכבוש (וייטנאם). וכל מילה נוספת מיותרת.”

“רק אם אתם בחוג ספרות. אחרת, סתם תשתעממו ולא תבינו על מה הרעש.
אישית הייתי מוותר.”