מדף הספרים של רמי - הספרים שדירג

אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ

סיפור מסעו של פרידולין, רופא צעיר, אל נבכי נפשו. העלילה מתרחשת בוינה של ראשית המאה ה-20, וחושפת את צביעותה של התרבות הבורגנית באמצעות חקירת התשוקות והפנטזיות המודחקות של חיי נישואים מאושרים לכאורה. לאחר ליל הרפתקאות מסוכן, שהגיבור נסחף לתוכו מתוך סקרנות ותשוקה מודחקת, הסדר כביכול שב אל כנו, אך הסטייה, היאוש והכאוס בנפש האדם ממשיכ

ויטולד גומברוביץ', הסופר הבולט ביותר של האוונגארד הפולני, "נתגלה" לקורא המערב אירופי ב-1958, באיחור של עשרים שנה. מאז תורגם לכל לשונות אירופה. ב"פורנוגרפיה" יתוודע הקורא העברי לראשונה, באיחור משווע נוסף, לפרוזה של אחד היוצרים הנועזים והמרטיטים בספרות המאה העשרים, שכתב זמן רב לפני שדרך כוכבו של בקט, אליו הושווה. הפורנוגרפיה, הרוויה פ

תרגום חדש - עם אחרית - דבר מקיפה - של כל הסיפורים וקטעי הפרוזה שפירסם קפקא בימי חייו. בכרך מכונסים בין השאר סיפורי - המופת "הגלגול", "במושבת העונשין", "אמן צום", ו"יוזפינה או עם העכברים", וכן קובצי הסיפורים והפרוזה הקצרה "התבוננות" ו"רופא כפרי". מיטב יצירתו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, אשר ביטא את אי - הוודאות הקיומית של האדם בע

ביצירת מופת זו, המגוללת את סיפורו של צעיר המוכר נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, באים לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה המבריקה של אוסקר ווילד. גיבורו ? הדאנדי, ההדוניסט קצר הרוח ןחסר המוסר, שאינו משתנה כלל בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים ? הפחיד, הקסים, משך ואף השחית קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנ

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

תומס סתפן, איש חזק ודימוני, בא אל מקום חדש ובונה לו בית ומטע בעבודת עבדים כושים, ומבקש להקים לו זרע. מה היתה הטעות בתכניתו? סיפור קורותיה של משפחה אחת, בדרום ארצות הברית במאה התשע - עשרה, משתחזר ומשתבץ מעשה - פסיפס יחיד במינו במרחב ובזמן, ומתעלה למדרגה של טרגדיה קלסית. מפניני יצירתו של המספר האמריקאי הגדול, בעל פרס נובל.

הוא ראה אותה כל-כולה... הוא היה יכול להסתלק מזה מוקדם יותר, עדיין היה יכול ללכת. ההגיון צעק אליו. ``עזוב את זה, קינקייד, חזור אל הדרכים. צלם את הגשרים, סע להודו. בדרך לשם עצור בבנגקוק ובקר אצל בת סוחר המשי שיודעת את כל הסודות המסעירים שהבשורה העתיקה יכולה ללמד. שחה איתה בעירום יער עם שחר, ושמע את צעקותיה בשעה שתהפוך אותה מבפנים באור הדמד

חבורת צליינים ססגונית - אביר וטוחן, נזירה ואופה, בעל-אדמות ורופא, ועוד ועוד - עולים לרגל לקברו של קדוש בקנטרברי, ובדרכם הם מספרים את עשרים וארבעת "סיפורי קנטרברי".   יצירת-מופת אנגלית מימי-הבינים העשויה שלל צורות ספרותיות - מאניקדוטה גסה ועד טרגדיה, מאפוס ועד משל-חיות - מוגשת זו הפעם הראשונה בתרגום עברי מלא.

אין כמו הסיפור הקצר כדי להמחיש את סגנונו הייחודי, התמציתי והמדויק של ארנסט המינגוויי. גם אין זה מפליא שחלק גדול מסיפוריו נכלל באנתולוגיות של קורסים על הז'אנר, או בקורסי מבוא כלליים לחקר הספרות. המינגוויי משתמש במבנה סגנוני שונה ומנוגד לזה שהיה מקובל במסורת הסיפור הקצר לפניו ובכך השפיע על התפתחותו של הז'אנר במאה העשרים. הסיפורים

`לילות לבנים` ו`ניטוצ`קה` נכתבו בסמך (סוף 1848, תחילת 1849), והם מן היצירות החשובות המעטות שכתב דוסטויבסקי הצעיר. הסופר מנסה כאן עדין את כוחו בסגנונות שונים, ובסוגי כתיבה שונים. `לילות לבנים` היא תופעה יחודית לגמרי במכלול יצירתו - בקלילותה, בחינה ובהומור המאיר הנסוך עליה. פנינה ספרותית שנותרה ללא המשך. דוסטויבסקי מכנה את הסיפור באומץ ``רו

(צרפת ,1967) אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטם עם כידון מצופה כרום בקצה החצר? וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן" , הרומן השלישי שלו , מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל יש לה נפש. ברומן הכתוב כולו בגוף שני , צולל פרק לתוך תודעתו של איש ישן:

ז'ורז' פרק הוא מן הסופרים הנערצים ביותר בצרפת. מאז מותו ב-1982, בגיל 46, התעצם המוניטין שלו כסופר הצרפתי החשוב ביותר בדור שאחרי "הרומאן החדש".      פרק, קרוב-משפחה רחוק של

חייה המרתקים והטראגיים של מלכת צרפת מרי אנטואנט הם דוגמה חותכת לתהפוכות הגורל. מן החצר השמרנית והאדוקה של מלכת אוסטריה מריה תרזה אל הפאר של ורסאי ושל 'מקדשה' הפרטי הקטן של אנטואנט, טריאנון; מהערצת העם וחיי ההוללות השאננים בחצרו של לואי ה-16 אל המצור, הבריחה, ההשפלה, אימת המוות ועד בית-הכלא והגיליוטינה. סטפן צווייג שריתק את הקוראים ב

``הרומן אינו דומה למרוץ אופניים שבו הקורא יגיע קצר נשימה אל קו הסיום`` - אומר מילן קונדרה; ``כוונתי שיהיו מעין סעודה שבה סועדים בנחת מנה אחר מנה``. המחבר עצמו הוא אחת הדמויות ברומן מיוחד זה, רומן משועשע ומלומד, עדין ומלאנכולי, קצת פילוסופי וקצת דרשני, רקמה מופלאה, מתוחכמת ומקורית. העלילה נפתחת ונחתמת במחוות יד של אשה על שפת בריכה. תנועה

סטפן צוויג, בן למשפחה יהודית וינאית, היה מן הסופרים המפורסמים בעולם. ספריו, ובהם משחק המלכים, הרומנים ההיסטוריים והביוגרפיים מארי אנטואנט ומרי סטיוארט, תורגמו ללשונות רבות יותר מכל ספר אחר. בפברואר 1942 שם צווייג קץ לחייו. "לאחר שעולם לשוני שקע לגבי, ומולדתי הרוחנית, אירופה, משמידה את עצמה, לא נותר לי למען מה לחיות," כתב. ספר זכרונות

סיפור אהבה בשני קולות קומיים ועוד קול אחד ברקע. הקול שברקע הוא קול מספר השייך לעיירה קטנה וקצת נידחת. שני הקולות הקומיים הם איש ואישה, לא צעירים, אוהבים, נאבקים זה בזו, מוותרים, ושוב משלימים. מחזורי המאבק וההשלמה מחדשים את אהבתם ומזרימים בה חושניות חריפה. "אל תגידי לילה". קומדיה של עיירה מדברית מרוחקת: בבית פרטי בלילות השבת או ב

לילית היא הדמות המיתולוגית שסביבה תפרה המיסטיקה היהודית לדורותיה את מסכת התשוקות והפחדים של העולם היהודי, הרבני והמסורתי, מפני הפן המיני, הפראי והמשוחרר של האישה. לילית היא האישה הבזויה, הפרוצה, המינית עד מאוד, זו שערכי המשפחה אינם נחשבים בעיניה למאום. לילית היא האישה המאיימת על שלטונם של הגברים בחברה ועל האיזון הפנימי שבנפשם. לי