רוברט ג

רוברט ג'יימס וולר

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (111):
קראתי , ספרים שקראתי , רשימת קריאה של חמדת, זלי תקרא בהמשך, קראתי, רשימה ספרים שקראתי, אהבה, ספרים שקראתי, מאה שנים של בדידות, רשימה, רוצה!!! (ספרים שצריך...), קראתי, רשימה, ספרים שקראתי, רשימה, שלי, רשימה, הספרים הכי טובים בכל הזמנים, חובה לקריאה ,,,, עוד ...
1.
הוא ראה אותה כל-כולה... הוא היה יכול להסתלק מזה מוקדם יותר, עדיין היה יכול ללכת. ההגיון צעק אליו. ``עזוב את זה, קינקייד, חזור אל הדרכים. צלם את הגשרים, סע להודו. בדרך לשם עצור בבנגקוק ובקר אצל בת סוחר המשי שיודעת את כל הסודות המסעירים שהבשורה העתיקה יכולה ללמד. שחה איתה בעירום יער עם שחר, ושמע את צעקותיה בשעה שתהפוך אותה מבפנים באור הדמדומים. עזוב את העניין הזה`` - הקול ליחש עכשיו - ``לא תוכל לעמוד בפניו``. אבל טנגו-הרחוב האטי כבר התחיל. זה התנגן איפשהו; הוא שמע אותו. אקורדיון ישן. הקול בא הרחק מאחור, או הרחק מלפנים, הוא לא היה בטוח. אבל זה נע לעברו בהתמדה והצליל שלו טשטש את שיקול הדעת שלו, עד שלא נותר לאן ללכת, אלא לקראת פרנצ`סקה גו`נסון. מתוך ``הגשרים של מחוז מדיסון`` ...הספר רומנטי ומלא חיות. אירוטי באופן מתוחכם, מפורש בלי להיות ציורי... וולר הוא מספר מדהים, המעורר את מעורבות הקוראים. ויליאם סודר, ``וושינגטון פוסט`` ...זהו סיפורם של רוברט קינקייד, צלם בעל מוניטין בן 52, ופרנצ`סקה ג`ונסון, אשת איכר מאיובה בת 45... סיפורם הוא חוויה מלהיבה, נוגעת-אל-הלב, הישג המציב את רוברט ג`יימס וולר בשורה הראשונה של הסופרים החדשים באמריקה. ``פאבלישרס וויקלי`` ...צריך לדעת לכתוב בפשטות על אור מתחלף, וולר בהחלט יודע. גם כשהפשטות מתחלפת ברובד אחר, הקוראים מבינים בדיוק לאן לוקחים אותם. מי מאתנו לא ביקר במחוזות האלה? מי אינו קורא ומתאהב קצת, ובטוח ברגעים מסוימים שמדובר בכלל בו, ואיך הסופר מאיובה יודע... נירה רוסו ``הארץ``...

2.
"מייקל, אני אתגעגע אל השיחות שלנו על כוס קפה, ואני אתגעגע אליך, באמת אתגעגע". הוא הביט בה ארוכות. זו הפעם הראשונה שלא היה אכפת לו מה היא או כל אדם אחר חושבים על האופן שבו הוא מביט בה. "אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו בצורה עמוקה, אבל..." היא היססה. הידיים שלו רעדו מסיבות שלא היו נהירות לו, והוא החזיק אותן מתחת לשולחן במקום שהיא לא יכלה לראותן. בפרקי חייו של אדם ישנם רגעים בהם הדברים נכנסים להילוך אחר. הוא חש שזה מה שקורה עכשיו. "על מה את מדברת, ג`לי? למה את לא רוצה להכנס?" "מה שאני מנסה להגיד... הוא ש... שאני לא סתם אתגעגע אליך, אני יודעת יותר מכפי שאתה חושב שאני יודעת על איך שאתה מרגיש בקשר לכמה דברים... איך אני מרגישה... הו, אלוהים, אני עושה מזה תסבוכת..." הוא הצליח להרגיע את הרעד בידיו והושיט לעברה יד אחת, תר אחרי ידה. היא הושיטה אותה אליו ופגשה אותו בחצי הדרך. "קדימה, ג`לי, תגידי מה שיש לך להגיד, אני רוצה לשמוע, מה שזה לא יהיה". היא כיחכחה בגרונה. "מאחורי הצחוק ושיחות הסרק שאנחנו מנהלים זה עם זה, מתרחש בינינו גם משהו אחר, נכון?" מתוך "ואלס אטי בדיסר-בנד" ... אם בדומה למיליוני הקוראים האחרים של "הגשרים של מחוז מדיסון" התאהבתם ברוברט קינקייד, קרוב לוודאי שתאהבו את מייקל וולר. גיבורי שני הספרים דומים: גברים בגיל העמידה, שניהם בודדים ו`פנויים` ושתי נשים יפות, כבר לא צעירות, הנשואות לגברים הגונים ו`משעממים`... גם בספרו השני נשאר וולר נאמן לצירוף מנצח. פראנק ג. פריאל ``ניו יורק טיימס`` ...הוא פרופסור לכלכלה, מורד במוסכמות. האשה אף היא יוצאת דופן בנוף של עיירה אוניברסיטאית... האם יאהבו המעריצים גם את ספרו השני? התשובה היא ``כן`` המהדהד למרחקים. ``פאבלישרס וויקלי`` ...רוברט ג`יימס וולר `מכה שנית` ב"ואלס אטי בסידר-בנד". הוא יודע איך להשיג את חפצו בעלילה מרתקת המקפיצה את הקורא מאיווה להודו לסירוגין. בעקבות פרופסור נון-קונפורמיסט היוצא לחפש אחרי אהובתו ומגלה את הסוד שבחייה. "מיאמי הרלד"...

3.
"יש לי דבר אחד לומר. רק דבר אחד. אני לא אגיד את זה שוב לאף אחד, אף פעם: 'ביקום של אי בהירות, סוג כזה של ודאות מגיע רק פעם אחת. זה לא יקרה שוב לעולם, ולא משנה כמה גלגולי חיים אתה חי'". הגשרים של מחוז מדיסון מאת רוברט ג'יימס וולר ראה אור לראשונה ב-1992, והיה לתופעה. בתוך זמן קצר, הפך לאחד מרבי המכר הגדולים של המאה העשרים: 60 מיליון עותקים נמכרו ממנו ברחבי העולם, ב-40 שפות שונות. הספר כיכב במקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס, ונותר בה שלוש שנים ברציפות. והיה כמובן גם הסרט המצליח, בכיכובם של קלינט איסטווד ומריל סטריפ. קרוב לשלושה עשורים חלפו מאז, אך סיפור האהבה של פרנצ'סקה ג'ונסון ורוברט קינקייד ממשיך לרגש ולשבור את הלב גם היום. אנו שמחים להוציא את הספר לאור שוב, בתרגום עדכני מאת שלי גרוס....


קודם אתחיל בוידוי אישי: שנים ארוכות הייתי מנוי על חוברות הנשיונל ג'אוגרפיק. הכתבות והצילומים שהתפרסמו במגזין הנפלא הזה, לקחו אותי לעולמות... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
סטיבן קינג בספרו "על הכתיבה" מביא את "הגשרים של מחוז מדיסון" בתור דוגמה לספר שצריך לקרוא, כדי לדעת איך לא לכתוב ספר. מדובר באחד המקרים הנדיר... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור עדין ונוגע ללב על אהבה של פעם בחיים. סיפור על הקרבה, מחוייבות, תשוקה, פשרה, געגועים, פספוס ובעיקר על אהבה גדולה וטהורה, כזאת שלא כל אח... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
"מבוסס על סיפור אמיתי" – משפט מסוג זה המוצמד לספר קריאה הוא כמו המלצה לקורא. כאן לא מדובר בסיפורי מעשיות, אלא משהו שעשוי לקרות גם במציאות. ב... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
חלום בהקיץ. ערות מנומנמת. תחושה שבלתי אפשרי-אפשרי והבלתי מושג-מושג. ארבעה ימים של טירוף חושים. אדרנלין מתפוצץ. נשיות מתפרצת. ארוטיקה עדינ... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור אהבה עדין, זה מה שהספר מכיל. עדין, קצר ובלתי נשכח לחווים אותו. הזמן הוא אוגוסט 1965, אי שם בחלק הכפרי-חקלאי של ארה"ב. רוברט קינקייד, צלם ה... המשך לקרוא
45 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ