מדף הספרים של אלעד - הספרים שדירג

על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה. בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה. יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד... ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי

השמיים שבתוכי הוא מהדורה חדשה ומורחבת של הספר חיים כרותים. אתי הילסום - אשה עצמאית, משוחררת ומתוחכמת מאוד, עוסקת בפסיכולוגיה ובספרות ומבקרת בקביעות אצל פסיכולוג. לכאורה, דמות אשה צעירה ומתקדמת כאן ועכשיו, אך לא. אתי הילסום חיה באמסטרדם בעיצומן של שנות השואה השחורות, 1943 - 1941, ועל שנתיים אחרונות אלו של חייה אנחנו קוראים ביומן מרתק ו

גיבורת 'קוֹנטרַפּוּנקט', הרומאן הרביעי של אנקוויסט, מכוּנָה פשוט "אשה", או "אֵם". המחברת מתקשה לנקוב בשמה. לפני קרוב לשלושים שנה, לאחר שהאשה סיימה את הקונסרבטוריון, וכשבתה ובנה היו קטנים, היא התאמנה בנגינה בפסנתר של "וריאציות גולדברג" מאת באך. עכשיו היא חוזרת לתרגל את היצירה התובענית, ובמקביל להטמעת התווים ולחילוץ המלודיות היא כותבת

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

הֵגֶה יושבת כל היום וסורגת סוודרים. עליה לפרנס לא רק את עצמה, אלא גם את מתיס, אחיה הצעיר המכונה “הגולם״. הם גרים בבקתה מבודדת בכפר נורווגי ליד האגם. יום אחד מתיס מגלה שהחרטומנים שינו את מסלול נדידתם והם עפים עכשיו ממש מעל הבית של הגה ושלו. מתיס נרגש. כיצד זה קרה? מה זה אומר? אבל הגה טרודה במטלות היום־יום ורק מעודדת אותו לצאת למצוא עב

ה"אודיסאה" היא יצירת מופת קלאסית, העומדת אלפי שנים בתהפוכות הזמן, וכוללת את התיאור העשיר ביותר של מסע אנושי בנבכי החיים ושל נצחונה המוסרי של רוח האדם. אפוס מפורסם זה מגולל את מסעו של אודיסאוס, מלך איתקה, בדרכו הארוכה ורבת התהפוכות מטרויה בחזרה למולדתו. בשובו אל אשתו פנלופה לא תמו תלאותיו. הוא נאלץ להיאבק במחזריה הרצחניים, אך גובר

שתי היצירות האפיות הגדולות, האיליאדה, המתארת את מלחמת טרויה, והאודיסיאה, המתארת את תלאותיו של אודיסיאוס בדרך מטרויה הביתה, היו הדבר הקרוב ביותר לכתבי קודש בעולם היווני העתיק. הן היו מקור מרכזי לידע על אלים וגיבורים, על העבר היווני המשותף, על ערכי מוסר ודת. כל יווני הכיר אותן; כל יווני משכיל שינן חלקים מהן ותיבל בהן את דבריו. מלומד

לִילָה צֶ'רוּלוֹ, ילידת 1944, בתו של הסנדלר שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ונעלמים כל חפציה ומסמכיה, לאחר שאף גזרה את עצמה מכל התצלומים שבהם הופיעה עם בנה. היא הגשימה בהגזמה אופיינית את רצונה להתנדף ולמחוק את כל החיים שהותירה מאחוריה – והמעשה הרגיז מאוד את אֶלֶנה גְרֶקוֹ, בתו של השוער בעירייה, בת-גילה וחברת-הנפש שלה כמ

רומן רחב - יריעה, המגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק - משפחה של סותרים עשירים ורמי - יחש בגרמניה של המאה התשע - עשרה. פרשת שקיעתה האטית של המשפחה נהפכת בידיו של תומאס מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם-גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגת העידן הרוחני איבדה את רצון החיים. תרגומה של נילי מירסקי לספרו הנודע של

On May 27th, 1784, Wolfgang Amadeus Mozart met a flirtatious little starling in a Viennese shop who sang an improvised version of the theme from his Piano Concerto no. 17 in G major. Sensing a kindred spirit in the plucky young bird, Mozart bought him and took him home to be a family pet. For three years, the starling lived with Mozart, influencing his work and serving as his companion, distraction, consolation, and muse. Two centuries later, starlings are reviled by even the most compassionate conservationists. A nonnative, invasive species, they invade sensitive habitats, outcompete local

רבים רואים בניקולאי ואסילייביץ` גוגול את גדול כותבי הפרוזה הרוסית בכל הזמנים (``כולנו יצאנו מבין קפלי האדרת של גוגול``, אומרים שאמר דוסטוייבסקי: ונאבוקוב קרא לו ``גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום``). ספר זה, `סיפורים פטרבורגיים`, מביא את כל הסיפורים הפטרבורגיים של גוגול, שנכתבו במשך שבע שנים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. ``האד

לאה גולדברג כתבה את 'והוא האור' החל מ-1941, והרומאן הופיע לראשונה ב- 1946. "אין בו ריח שעתיד הוא להיות ספר קלאסי", כתב עליו אחד המבקרים סמוך להופעתו – והנה, הרומאן הזה, שהיה שונה כל-כך מרוב הרומאנים בני זמנו בספרות העברית, הוא אחד הבודדים משנות השלושים והארבעים שיוכלו להוסיף ולרגש את הקוראים בני זמננו. רומאן מפתיע באיכויותיו, שבכוחו לתפו

לסופר אדיר יודקביץ' ניתנת הזדמנות של פעם בחיים – מוצע לו לכתוב בעיתון רב-תפוצה סיפור בהמשכים. למרבה הצער אין לו רעיון. באותה עת, השכן מהקומה העליונה – רופא בדימוס, מבקש שאדיר יקרא פרקים מספר שכתב. אדיר מתלהב מהפרקים שקרא ומחליט לשלוח את הפרקים לעיתון כאילו הוא כתב אותם. מה שאדיר לא ידע זה שהסיפור שגנב אמיתי. בסיפור מתואר מה עלה בגו

סיפורו של האדם המודרני הכורע תחת נטל ישותו־הוא נוכח ההווה שלוח הרסן. דמותו של זאב הערבה היא סמל לאדם יוצא דופן ומוכה ייאוש, שנפשו צמאה לאהבה ואף על פי כן נגזר עליו להכאיב, להרוס ולסבול. זוהי דמותו של האדם הבודד, הנושא על כתפיו את צער העולם כולו. הארי האלר, גיבורו של הסה, יוצא למסע הרפתקני של הלב בדרך החולפת ברחובות הכרך ההומים – המק

הטרילוגיה אבות אבותינו, מיצירותיו החשובות של איטאלו קאלווינו, מציגה שלוש נובלות מרהיבות ובמרכזן שלוש דמויות שהוגדרו על ידי מחברן "אלגוריות של פעילויות רוחניות": שריון ריק המתנועע וממלא את תפקידיו בדייקנות ובצייתנות ("האביר שלא היה ולא נברא"); רוזן מסרדיניה שנחצה לשניים על ידי תותח טורקי והופך לשני אנשים ("הרוזן החצוי"); וילד בן שתי

פרננדו פסואה (1935-1888) הוא משורר פורטוגלי, וספר והוגה דעות מרכזי של המאה העשרים. הוא יותר ממשורר גדול: הוא מערכת שלמה של משוררים, אדם שחילק את עצמו בתהליך מודע לכמה עשרות משוררים, המדברים כל אחד בקול המיוחד לו, כשמאחורי כל אחד רקע ביוגראפי ואינטלקטואלי שונה. פסואה הוא ספרות שלמה. הוא חילק את קולו בין יותר משבעים ``הטרונימים`` - יוצרים בע

אף אחד לא עוזב את פּאלוֹ אלטוֹ הוא הרומן הרביעי של יניב איצקוביץ', מחבר 'תיקון אחר חצות' עטור הפרסים, שזכה להצלחה גדולה בעולם. בפקולטה לרפואה של הטכניון מתגלה גופה אחת מיותרת. כך נפתחת פרשיית הרצח שתהפוך את עולמה של איריס אברמוב, חוקרת משטרה בהליכי גירושים שנוהגת לאסוף מזכרות מזירות רצח. דרכה של איריס עומדת להצטלב בזו של עידן לורי