פרננדו פסואה (1935-1888) הוא משורר פורטוגלי, וספר והוגה דעות מרכזי של המאה העשרים. הוא יותר ממשורר גדול: הוא מערכת שלמה של משוררים, אדם שחילק את עצמו בתהליך מודע לכמה עשרות משוררים, המדברים כל אחד בקול המיוחד לו, כשמאחורי כל אחד רקע ביוגראפי ואינטלקטואלי שונה. פסואה הוא ספרות שלמה. הוא חילק את קולו בין יותר משבעים ``הטרונימים`` - יוצרים בעלי זהות שונה וסגנון שונה שהוא רה את עצמו כ``מוציא לפועל של יצירתם``. שלושת המרכזיים שבין ההטרונימים הללו הם אלברטו קאיירו, ריקארדו רייס ואלווארו דה קמפוס. הספר העברי מביא מבחרים מתוך מכלולי היצירה של כל אחד משלושת ההטרונימים הראשיים, וכן מבחר קטן מתוך כתבי פרננדו פסואה כשלעצמו, בין השאר כמי שחיבר את הספר ``מסר`` הכולל מעין פרשנות מיתית-פיוטית של ההיסטוריה הפורטוגלית, והוא ספר השירים היחיד של פסואה שראה אור בחייו, בצד ארבעה כריכוני שירה אנגלית. בעודו בחיים נודע פסואה אך מעט מחוץ לחוגי הספרות של ליסבון, שבבתי הקפה שלה הרבה לשבת, לשוחח עם ידידיו ולכתוב, כמעט בלי הרף. רק אחרי מותו היה אפשר לעמוד על מלוא שיעור קומתו. אז התגלה תיבת עץ ובה אלפים רבים של כתבי יד שכללו שירה ופרוזה מסוגים שונים - בדיונית, עיונית ודראמטית. כבר שנים רבות נמשך פרסומם של הכתבים הפאסוניים שנמצאו בתיבת הקסמים הזאת, והמלאכה עדיין בעיצומה.

שם הספר
ספר האי נחת - הספרייה של בבל #
מהחלון הגבוה ביותר
מה עשיתי מן החיים? - שירי אלורו דה קמפוש
הבנקאי האנרכיסט