מדף הספרים של מירית - הספרים שדירגה

אווה מעולם לא רצתה באמת להיות אמא – ודאי לא אמא לבן שאינו ניתן להיאהב, אשר יומיים לפני יום הולדתו ה-16 מבצע טבח המוני בבית ספרו. שנתיים אחר כך היא מתמודדת בכנות נוקבת עם שלל נושאים - נישואים, קריירה, משפחה, הוֹרוּת - דרך חליפת מכתבים עם בעלה הנעדר, פרנקלין. האם קווין נולד פסיכופת, או שמא גם היא אשמה במידה זו או אחרת בפשעיו? מה השתבש בדי

בבית קטן, בירושלים של שנות החמישים, גר ילד יתום מאם עם אביו ועם משפחה נוספת, והילד מתנהל בעולם כגלמוד המבקש אהבה בכל אשר יפנה. אל בני הבית הזה, שכל אחד מהם נושא עמו שק של כאב, מצטרפת בלילה גשום אחד גברת שפניה חבולים ומבטה מבועת, ובלבה פקעת של סודות. עוד באותו לילה מתברר שמתחת לאיפור ולשמלה מסתתר גבר במנוסה. "הדודה אווה", כך קורא לו הי

"יצירה גדולה באמת, שכמוה לא נראתה זה זמן רב מאוד. אני נסער לנוכח אובלומוב וקורא בו שוב ושוב." לב טולסטוי "כישרונו של גונצ'רוב גדול משלי עשרת מונים." אנטון צ'כוב "גונצ'רוב הוא בעל נשמה של בירוקרט, איש נטול אידיאלים ובעל עיניים של דג מבושל, שאלוהים, כאילו בתור בדיחה, העניק לו כישרון גאוני." פיודור דוסטוייבסקי "התחלתי לקרוא את אובלו

הזמן: 1945. המקום: צ'אנגי, מחנה - שבויים ברוטאלי הנמצא עמוק בשטח הכיבוש היפני. יותר מעשרת אלפי האנגלים, האוסטרלים והאמריקאים הגרים שם סובלים ממחלות, רעב וחום נורא. בעולם דמדומים זה של בני - אדם חיים - למחצה, מנסה גבר אחד, רב - טוראי אמריקאי, להשתלט על השבויים והשובים גם יחד. כל יושבי צ'אנגי שונאים את "המלך" ויראים מפניו. ידידו היחיד הוא ארי

קָליגוּלָה הביט בי בעיניים מצומצמות, כמתלבט. "אתה חושב שאני משוגע?", הוא שאל כעבור זמן-מה. צחקתי צחוק עצבני. "משוגע, קיסר? אתה שואל אם אני חושב שאתה משוגע? מה אתה מדבר, הרי אתה קנה המידה לשפיות בעיני כל תבל ויושביה". "קשה הדבר מאוד, אתה יודע, קלַאוּדיוּס", הוא אמר כממתיק סוד, "להיות אֵל בלבוש אדם". מגוּנה ודחוי על ידי בני משפחתו כשוטה מג

בחודש אוגוסט 1831, באזור נידח של דרום-מזרח וירג'יניה, התחולל המרד המאורגן היחיד בקורות העבדות הכושית באמריקה. המרד נכשל, ומנהיגו, נט טרנר, הוצא להורג בתליה עם שישה עשר מחבריו למרד. "הוידויים של נט טרנר" הוא סיפור מניעי המרד, המשוחזר בתיאורים, הממחישים את הסבל, התסכול והתקוות שהתגלמו באיש שחור יחיד במינו, אשר קם, באחד מרגעי ההיסטוריה ה

רקדנית יהודייה בת 17 מתאהבת בזמר הונגרי פרוטסטנטי שגילו כפול משלה ויוצאת עמו לסיבוב הופעות באיטליה. בגיל 23 היא כבר אם לארבעה ילדים. ההורים, הנודדים מהופעה להופעה, מפקידים את התינוקות אצל אומנות איטלקיות. שלושה ילדים חזרו לחיק המשפחה, אבל תינוק אחד נשאר אצל המשפחה האומנת ועקבותיו אבדו. שמו היה רומולו. הימים ימי מלחמת העולם השנייה.

``רביעיית רוזנדורף`` היא רביעיית כלי-קשת, שהקימו בשנת 1936 בתל-אביב נגנים מחברי התזמורת הארצישראלית שיסד אז ברוניסלב הוברמן. בחמישה קולות מסופר כאן סיפורם של ארבעת המוסיקאים ושל יחסי הגומלין ביניהם ובין כל אחד מהם לארץ החדשה שביקשו להקים בה מקדש מעט לתרבות האירופית שנעקרו ממנה. וכל זאת בצל ``המאורעות`` והאיום הגובר והולך של מלחמת העו

אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ

סמיתי אייד הוא רווק בן ארבעים ושלוש המתגורר באיסט פרובדנס, רוד איילנד. סמיתי הוא גבר שמן מאוד, הלוקה באכילת יתר, שותה את עצמו לדעת, מעשן בשרשרת ועובד בעבודה השנואה עליו. בקיצור, הוא לוזר אמיתי ? והוא יודע זאת. לאחר שהוריו נהרגים בתאונת דרכים מגיע לידיו מכתב שנישלח אליהם. כך נודע לו שאחותו בתאני, חולת נפש שעקבותיה נעלמו עשרים וחמש שני

יונתן נואל התייתם בילדותו מאביו ואמו, בבגרותו ברחה ממנו אשתו עם גבר אחר והניחה אותו ערירי ונלעג. ואף - על - פי - כן מצא לו אחר - כך דרך לחיות שנים רבות בשלווה ובנחת, ואולי אפילו באושר, וכבר עמד להגיע אל פסגת חלומותיו ולהיות בעליו של חדרו האהוב בעליית - הגג, שגר בו בשכירות - והנה, בבוקרו של יום שישי קייצי אחד, השתבש הכל כשלפני החדר הופיע

יוצאים לגנוב סוסים. זה מה שאמר כשעמד בפתח הבקתה שבה התגוררתי עם אבי באותו קיץ. הייתי בן חמש עשרה. זה היה בשנת 1948, באחד הימים הראשונים של יולי. זו היתה אמורה להיות חופשה רגילה, זמן איכות שמבלים יחד אב ובנו על גדות הנהר, הרחק משאון העיר ומזיכרונות המלחמה. ואמנם, עד לבוקר שבו הזמין יון את טרונד להרפתקה שובבה, "לגנוב סוסים", נראה שהיא אכן כ

כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על - ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למלה. אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש. בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה. כשמ

אסתר ויעקב בלאו מביאים את בתם דבורה בת ה־ 16 לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית. האבחנה - סכיזופרניה. דבורה מנותקת מהמציאות, מתרועעת עם מלכים ולוחמת באלים ובמפלצות דמיוניות בממלכת "איר", הדומה לעולם משחקי המחשב או לאגדות קדומות. היא מדברת רק בשפת ה״איר״, בליל מילים שרקחה בעצמה. ה"צנזור", דמות הזויה, מופיע מדי פעם ואוסר עליה לתקשר עם עולם המציא

בחירתה של סופי מגולל סיפור מרתק ומדהים בנפתוליו ובמשמעויותיו ביצירה ספרותית נועזת העוסקת בדרך מיוחדת-במינה, ובסגנון שופע ורב-עוצמה, באחד הנושאים הרגישים של תקופתנו. בקיץ 1947 מגיע סטינגו, צעיר בן עשרים-ושתיים בן הדרום האמריקני, לברוקלין, שוכר חדר בבית-הדירות הוורוד של יטה צימרמן ומתיישב לכתוב את יצירת חייו. בקומה שמעליו מתגוררי

העניינים במשפחת ברגלנד מתחילים להתערער כשג`ואי, נער הזהב המפונק, קושר קשר בלתי הולם עם בת השכנים, אבל הם מגיעים לידי משבר רק כשהוא עובר לגור בבית הסמוך אתה ועם הוריה ההמוניים. פטי, אמו, רואה בזה עלבון צורב כל כך, עד שהיא נעשית אדם אחר: במקום צעירה נצחית עם זנב סוס, שאופה עוגיות ומארגנת פעילויות ספורט בשכונה, היא מתחילה לשתות ולקטר. כד

השעה שבה התחלתי להאמין אינו רק סיפור על ההשפעות ההרסניות של אלימות ושל טרור, אלא גם על המאמץ למצוא משמעות ואמונה, גם כשנראה שאין להן מקום בחיים. באפריל 1999, בעיצומו של הטבח שחוללו שני תלמידים בעיר קולמביין שבקולורדו, מתחבאת מורין קוורק, אחות בבית־הספר, בארון קטן בספרייה. היא שומעת כיצד בזה אחר זה נהרגים ונפצעים התלמידים מסביבה מיר

בשארית היום הגיע קאזואו אישיגורו, הסופר האנגלי ממוצא יפני, להישג ספרותי נדיר. באמצעות התיאור של אנגליה המעמדית של התקופה שבין שתי מלחמות העולם, נפרש סיפור מרתק המסופר בווירטואוזיות, ובו ניגוד- עצוב לעתים, מצחיק לפעמים- בין כוונותיו של הגיבור המספר למשמעות האמיתית של דבריו.