מדף הספרים של שרה כוי - הספרים שדירגה

הרומן האחרון שכתב הסופר הצרפתי המהולל. סיפורם של שני אמנים זקנים ובודדים, הנופלים טרף לתככיה של חברה צינית, תאבת בצע ואכולת שאפתנות. סיפורה של ידידות המתקיימת מול עולם עוין, חסר - רחמים. נסיון חייו המר של בלזק וכשרונו הבשל עשו רומן זה לאחת מיצירות - המופת של הספרות.

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

פרננדו פסואה (1935-1888) הוא משורר פורטוגלי, וספר והוגה דעות מרכזי של המאה העשרים. הוא יותר ממשורר גדול: הוא מערכת שלמה של משוררים, אדם שחילק את עצמו בתהליך מודע לכמה עשרות משוררים, המדברים כל אחד בקול המיוחד לו, כשמאחורי כל אחד רקע ביוגראפי ואינטלקטואלי שונה. פסואה הוא ספרות שלמה. הוא חילק את קולו בין יותר משבעים ``הטרונימים`` - יוצרים בע

המחזה פאוסט - יצירתו האלמונית של יוהן וולפגנג פון גתה (1749 - 1832), על שני חלקיה, בתרגומו המלא המופלא והמוערך של יצחק כפכפי מוגש מחדש לקורא הישראלי. מחזה זה, המוצג לעיתים רחוקות מאד עקב מורכבותו הרבה, הוא פרי עמלו של גתה במשך 60 שנה, ואפשר לקוראו כמסמך על התפתחותו המוסרית והאמנותית של המחבר. פאוסט הוא שמו של מלומד וקוסם גרמני אגדי מימי ה

**מהדורה חדשה דצמבר 2024** “זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״ כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך. בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ

"להחזיר את הפיות לארץ ישראל" מאת שז הוא ספר מרגש, מכאיב ומטהר. ספר על ירידה אל הכאוס של הכאב והטירוף ושל בריאה מחדש. במאבקה האישי על האמת של חייה הצליחה שז לברוא לעצמה בריאה חדשה - בריאה אמנותית ואישית - "כפלא היוולד פרפר מן התולעת" (כדבר המשורר נתן אלתרמן בשירו "איילת" בסיום "מכות מצרים"). זוהי יצירה ספרותית מקסימה ומקורית. במיזוג ח

מחוץ ומעבר להמולה ה"מיגדרית", הפוליטית מיידית והממותגת, מנהלים שני המשוררים, אריק א. ועמוס אדלהייט, דיאלוג טכסטואלי עם דורות קודמים של המודרניזם העברי, ובמיוחד עם יוצרי "דור המדינה" המרכזיים. אך הם גם פותחים נתיבים חדשים של חווייה ושל שפה.

קדיש - סיפורה של אשה, פליטה יהודיה מרוסיה, על רקע ניו-יורק וניו-ג'רזי שבין שנות העשרים והשנים שלאחר מלחמת העולם השניה וראשיתה של 'המלחמה הקרה'. קדיש - סיפורם של ארבעה אנשים נגועים, אחוזים ודבוקים זה בזה, מסופר בשורות שיר בידי אחד מגדולי משורריה של ארצות-הברית במאה העשרים. קדיש - שיר המיספד של אלן גינזברג לאמו נעמי שמצאה את מותה בשנת 1956

אדון העולם המוהיקני, גיטשי - מניטו, שהתייאש ממראות המלחמה של העמים שולח את הנביא היואתה להדריך את בני - האדם ולהביא שלום. כמי שחונך על - ידי סבתו על שפת אגם סופיריור לומד היואתה להשתמש בכוחותיו העל - טבעיים לטובת המין האנושי; הוא נועל את סנדלי הקסם שלו וחולף על פני אלפי מילין בצעד אחד; טוחן סלעים לעפר בכפפותיו המיוחדות; משוחח עם חיות

המטופל הראשון של הפסיכולוגית המתמחה לילאן רובין לקה בהתקף פסיכוטי אלם לנגד עיניה ההמומות, והמדריך שלה רק שאל אותה מדוע פתחה בשיחה לפני שדיבר המטופל ולא פעלה "לפי הספר". גם כעבור שלושה עשורים ד"ר רובין מתחבטת בשאלה מתי מותר ואף רצוי להפר את הכללים הנוקשים הכובלים את הקשר הטיפולי. בספר זה היא מגוללת את סיפורי המקרים המעניינים והמא

ברומן זה, הנחשב למיטב יצירתו של ארנסט המינגווי, מציב המספר - האמן יד לבני "הדור האובד" של שלהי מלחמת - העולם הראשונה, מבשרו של דור הביטניקים בימינו. באירוניה ובלב נכמר המחיש המינגווי בספר זה את תחושת האכזבה, היאוש, התלישות וההתפרקות של צעירים משכילים מבני אמריקה שאבד להם טעם חייהם והם נישאים בסחרחרת הוללות בפאריס ובערי ספרד - נפשות

געגועי לקיסינג'ר הוא ספרו השני של אתגר קרת, יליד 1967. דב נמלים, מדביר חרקים, רוצח שכיר, יבואן קרמים, איש שלג - חמישים סיפורים קצרים מהמציאות הדמיונית המחפשים אחר הקשר שבין סיטואציות מחיי היומיום - (בית - ספר, צבא, יחסי הורים - ילדים, גבר - אשה וכו') - ובין עולם אלטרנטיבי - בדיוני.

שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר

המספר הוא ילד ערבי בביתה של זונה לשעבר שמתפרנסת מטיפול בילדיהן של חברות למקצוע; והסיפור מצייר את דמותה המרשימה של אישה זו – יהודייה, שנולדה בפולין, הגיעה לצרפת וחייתה את אימי השואה – ואת ההווי הססגוני של רובע בלוויל בפריס המאוכלס ברובו במהגרים ערבים, יהודים ושחורים.   ספר מיוחד במינו, עצוב ומצחיק ומרתק, שזכה בפרס גונקור לשנת 1975