"סוף סוף יגיע תרגומי למשפט הקוראים, ולא אכחד, כי מחכה אני לו בלב מלא הרגשות מעין אלה שמתעוררות בלב איש, בשעה שקוראים לפניו מכתבי האהבה הראשונים שלו."

כך פותח טשרניחובסקי את המבוא לתרגום "שירת היאותה" מאת המשורר האמריקאי <mark>הנרי וודסוורת' לונגפלו</mark>, המציג אגדות אינדיאניות הסובבות סביב דמותו של הנביא\המורה הפלאי "היאותה". טשרניחובסקי התוודע אל הפואמה הזו כבר בהיותו ילד, בתרגום רוסי בירחון לילדים, ובהמ

<mark>לונגפלו</mark> האמריקאי בן המאה ה-19 כותב לאינדיאנים פואמה אפית המתארת סיפורי עם אינדיאנים רבים שלא נשתמרו בכתב אלא עברו מדור לדור בצורה מילולית בלבד.
עצם העובדה שאמריקאי לבן מנסה לכתוב אפוס אינדיאני זכה לביקורות רבות גם מצד האינדיאנים וגם מצד האדם הלבן, אך השנים הוסיפו לאפוס ממדים בלתי נשכחים וסופו שהפך ליצירה אהובה ופופולרית.

<mark>לונגפלו</mark> מצא את הפואמה הפינית "קלבאלה" מתאימה לרוחו וממנה לקח את הקצב והמש

זוהי פואמה נוספת מאת <mark>לונגפלו</mark> שתרגם טשרניחובסקי אחרי "שירת היאותה", והיא עוסקת באינדיאנים של אזור אקדיה (נובה סקוטיה). עפ"י הספר "חיי <mark>לונגפלו</mark>" מאת רוברטסון, <mark>לונגפלו</mark> שמע את הסיפור ממכר שלו.

הפואמה מספרת על אבנג'לינה, בת שבט אינדיאני, שבשל פעולה כלשהי שבוצעה נגד המלך ג'ורג' מאנגליה, נשלחים חיילים להגלותם מארצם ולפזרם במקומות שונים ורחוקים זה מזה. במהלך ההגליה אבנג'לינה מופרדת מאהובה, גבריאל, והפוא