מדף הספרים של Lali - הספרים שדירגה
אחד מספרי הילדים האהובים ביותר מאז שנות דור. ילדה בודדה רוצה להתחבר עם תרנגולת ואפרוחים ומעוררת מהומה גדולה.*הגרסה המודפסת בדפי קרטון.
לא, אל תחפשו את ממלכת נרניה באטלס או באנציקלופדיה, כי לא תמצאו אותה שם; ובכל זאת, אין כמעט ילד או ילדה בעולם שאינם מכירים ארץ זו, אשר לא יהיו מוכנים לספר לכם בשמחה על אסלן, האריה החכם מייסד הממלכה, ועל מלכה הראשון פרנק (שהיה בעבר רכב ברחובות לונדון). שכן, גם אם ממלכת נרניה אינה מופיעה במפות (בהימצאה בעולם רחוק וקסום, הרחק מעולמנו שלנו),
אחד מרבי-המכר הגדולים ביותר של העשור האחרון!
למעלה מ-300 שבועות ברציפות בצמרת רשימות רבי-המכר של הניו-יורק טיימס!
"ספר נפלא ובלתי רגיל." (פאבלישרס ויקלי)
טירת הזכוכית הוא סיפור מדהים, לעיתים מזעזע, אך תמיד נוגע ללב -
על אהבה ללא תנאים של משפחה, שלמרות הפגמים העמוקים שלה מצליחה לטעות בקרב ילדיה נחישות, אומץ ויכולות מפתיעות לעצב את
יש אהבות שאמורות להתממש... ויש אהבות שמוטלת עליהן קללה...
כשלִינָה דוּקֵיין מתחילה ללמוד בבית הספר התיכון היחיד בגַטְלִין שבדרום ארצות-הברית, כל העיירה הקטנה מדברת עליה. כבר שנים שלא הגיע לשם מישהו חדש. להיפך, כל מי שיכול, עוזב את החור הנידח הזה.
לינה המסתורית היא אחייניתו של מייקון רייבנווד, המתבודד התימהוני של העיירה, שלא יצא
"יומיים אחרי שהתאבדתי מצאתי פה עבודה באיזה פיצריה, קוראים לה 'קמיקזה' והיא חלק מרשת. האחראי משמרת היה ממש בסדר איתי ועזר לי גם להסתדר על דירה עם שותף. בלילה גיליתי כאן איזה פאב, דווקא די נחמד. המוזיקה שם בכלל לא רעה, אולי לא הכי מעודכנת אבל עם זווית, והרבה בחורות מגיעות לבד. האמת שעל הלילה הראשון מישהי עשתה לי עיניים, דווקא שווה, העור ש
שירתו של יהודה עמיחי היא מעמודי התווך של השירה העברית המודרנית. חידושיו מתגלים בירידה מן השגב השירי אל לשון היומיום ומן הלאומי אל האישי.
הצירים שעליהם סובבת שירתו – מלחמה, אהבה, אלוהים, ילדות, הזמן והארץ – מצטרפים לכעין יומן אישי, שמתוכו עולים הנושאים האוניברסליים, המעסיקים את כולנו.
מעל לכול יש בשירת עמיחי מסר של אהבה, של הקשב
שירי הילדות הנפלאים של מרים ילן - שטקליס, אשר ליוו דורות רבים של ילדים בארץ, זוכים כאן לחיים חדשים. יצירותיה הקלאסיות מתארות בדיוק מופלא חוויות ילדות ורגשות עמוקים כמו אהבה וגעגוע, עצב ובדידות, שמחה וחמלה. שיריה מדברים אל הילד שבתוך כל אחד ואחת מאתנו וממשיכים לרגש ילדים והורים כאחד. דוד פולונסקי, מחשובי המאיירים בארץ, הוא זוכה פרס
שירתו של יהודה עמיחי היא מעמודי התווך של השירה העברית המודרנית. חידושיו מתגלים בירידה מן השגב השירי אל לשון היום-יום ומן הלאומי אל האישי. מעל לכול יש בשירת עמיחי מסר של אהבה, של הקשבה ושל הבנה הדדית כמפלט ממצוקות הקיום, ממלחמות ומכאב. בכרך זה נכללו הספרים "עכשיו ברעש" ו"ולא על מנת לזכור".
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
אשמת הכוכבים הוא סיפור של אהבה בלתי-אפשרית, בתנאים בלתי-אפשריים, שלא ישאיר עין יבשה גם בקרב הציניים שבקוראים. זהו סיפור אהבתם הלא צפויה של הייזל ואוגאסטוס, שניהם מתבגרים חולי סרטן, שיוצאים למסע משותף בעקבות ספר עלום. אבל הסיכום היבש הזה לא עושה צדק לספר המצחיק-מורבידי, החכם, הפילוסופי-אך-לא מתפלסף, השנון והמרגש הזה ולגיבוריו, שנעים
במבט רגיש ובסגנון הומוריסטי-מריר מתאר פאלאדה את עולמו של האיש הבודד, האאוטסיידר. יצירת המופת הזאת נכתבה על ידי פאלאדה בכתב צופן עת היה מאושפז במוסד נאצי לפושעים חולי נפש, לשם נשלח לאחר מריבה עם אשתו, שבמהלכה פלט בטעות, לטענתו, ירייה מאקדחו. הטקסט, שהתגלה רק לאחר מותו, מגולל את סיפורו - לעתים באכזריות, לעתים בחריפות ולעתים בהומור - של
סיפור אנושי נודע (נתפרסם בסרט בשם "מות הזמיר") על הבעיה הגזעית בדרום ארצות - הברית. בחמימות ובהומור, המזכירים במקצת את מרק טוין, מסופרות הרפתקאות שני ילדיו של פרקליט בעיירה על רקע משפטו של כושי הנאשם באונס. פרשה רבת - מתח ורוויה שנינות ואהבת - אדם, כתובה בידי מספרת - מלידה. נל הרפר לי נולדה בשנת 1926 במונרוביל שבאלאבאמה והיא בת - משפחה לג
המספר הוא ילד ערבי בביתה של זונה לשעבר שמתפרנסת מטיפול בילדיהן של חברות למקצוע; והסיפור מצייר את דמותה המרשימה של אישה זו – יהודייה, שנולדה בפולין, הגיעה לצרפת וחייתה את אימי השואה – ואת ההווי הססגוני של רובע בלוויל בפריס המאוכלס ברובו במהגרים ערבים, יהודים ושחורים.
ספר מיוחד במינו, עצוב ומצחיק ומרתק, שזכה בפרס גונקור לשנת 1975
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
הנה עובדה קטנה. אתם תמותו.
1939 גרמניה הנאצית.
המדינה עוצרת את נשימתה.
המוות מעולם לא היה עסוק יותר.
ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל.
הוריה נלקחו למחנה ריכוז.
ליזל גונבת ספרים.
זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול.
מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות.
זהו סיפור קטן על: ילדה, אקו
למיילס האלטר מעולם לא היו הרבה חברים, וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שתחומי העניין העיקריים שלו הם מעט יוצאי דופן לגילו: שינון מילים אחרונות של אנשים מפורסמים וקריאת ביוגרפיות. בגיל 15 נמאס למיילס מחייו בבית והוא עוזב לפנימיית קאלבר קריק שבאלבמה כדי לחפש אחר מה שכינה המשורר פרנסואה רבּלֶה על ערש מותו: “האפשרי”.
החיים החדשים צופנים למי
במקום סודי, קרוב מאד לכאן, גרה משפחה מיוחדת:
אמא אווה וילדיה איה, אי, אח ואאוץ'. כולם עובדים באותה עבודה: הם מרפאים פצעים. ותאמינו לי, זאת המשפחה הכי עסוקה שראיתי בחיי!
לרית פרימו יש צלקת גדולה בברך ימין מפצע שקיבלה כשטיפסה על מחסן הכלים בבית הספר.
ליניב שמעוני יש צלקת בצורת הכינרת על הירך מנפילה מעץ תות.
נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר.
אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו.
בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה.
הוא לא יגיע לשם.
במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו.
במהלך המאורעות המתעתעים נחש
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל