בדיוק סיימתי לקרוא את פרש הברונזה שאגב מדהים וממכר וכשסיימתי הרגשתי צורך מיידי לקרוא גם את ההמשכים(השני והשלישי) לפני שהחלטתי ללכת על זה העדפתי לקרוא תגובות וחוות דעת על המשך העלילה ורבותי תודה לכם על התגובות שעזרו לי לגבש את ההחלטה שלי,
אני אוותר!
;)seeu

קן פולט הוא אחד הסופרים המיומנים ביותר כיום בז'אנר "הבה - ניקח - תקופה - כלשהי - בהיסטוריה - ונכתוב - סיפור - שקורה - מאחורי - הקלעים - וזה - ייתן - לו - נופך - ריאליסטי".
קראתי פעם שלכולנו יש נטייה להעדיף עלילות שקרו באמת, וסרטים עם הכתובית "ba<x>sed on a true story" מקבלים אוטומטית אפגרייד בעינינו, אולי כי אנחנו רוצים להאמין שבאמת, המציאות עולה על כל דמיון.
פולט עושה את זה באופן מרשים כמעט בכל הספרים שלו. הוא מדלג כארנבת זריזה בין בוני קתדרלות באנגליה במאה ה-12, שבטים אפגניים בשנות השמונים של המאה ה-20, כתות ניו-אייג'יות של תחילת המאה ה-21, מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה ועוד ועוד, תוך שהוא בונה דמויות הירואיות שכביכול הן הן ששינו את מהלך ההיסטוריה, ומשתמש בשפה, אירועים היסטוריים ואישים אמיתיים כסיפור מסגרת תומך.

הספר "נפילת ענקים" סובב סביב תקופת מלחמת העולם הראשונה, וגם כאן מנסה פולט להשתמש בנוסחה המנצחת שלו, ולתאר את התקופה דרך עיניהן של מספר דמויות מרוסיה, ארה"ב, גרמניה ובריטניה, אשר נמצאות בשולי האירועים אך למעשה משפיעות באופן אקטיבי על מהלכם.
אני חייב להגיד שהוא לא ממש מצליח. כלומר, זה בסדר והכול, עכשיו אני יודע הרבה הרבה יותר על שרשרת האירועים האומללה שהובילה לפריצת מלחמת העולם הראשונה ואולי, כחלק מהתוצאות, גם השניה. אם עד היום היה תקוע לי רק פרט הטריוויה השולי ההוא שנרצח הארכידוכס ויורש העצר האוסטרוהונגרי (או משהו כזה), הרי שלא הייתי מודע ממש לסיבה שרצח, יורש עצר או לא, יוביל למלחמה גדולה כל כך. פולט מסביר, שלא לומר חופר, במשך כמה מאות (!) עמודים, על אלף ואחד עניינים פנים-מפלגתיים, פוליטיקות של ערב מלחמת העולם, היחסים המורכבים בין המעצמות, הסיבות לפרוץ, המשך, תהליך, וסיום מלחמת העולם. עם כל הכבוד, אני מרגיש שהיה אפשר לעשות את זה גם בחמש מאות עמודים פחות, ואף אחד לא היה מרגיש שמשהו חסר.
אפשר להגיד ש"נפילת ענקים" הוא ספר היסטוריה מעניין, או לחלופין רומן די משמים. שלא כמו בספריו האחרים, פולט החליט משום מה הפעם שלא להתמקד בעלילה אלא במה שנקרא בתחום הספרות "פילרים" - מה שממלא את החורים בין אירוע לאירוע, רק שכאן היחס בין אירועים מעניינים לשיעור היסטוריה בלי מזגן בסוף היום, היה לא מידתי. כנראה שהעובדה שמלחמת העולם הראשונה היתה "מלחמת חפירות" השפיעה קצת יותר מדי על פולט.

אם כל ספרי הטיסה היו כאלה... אולי הייתי טס יותר. כמובן תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שאין לי גרוש- "כנגד כל עקרונות התאולוגיה והגאומטריה".

הספר הזה מדהים מכמה סיבות.
ראשית, ואולי זה מה שהקפיץ לי אותו לחלק העליון של רשימת הקריאה, זה הסיפור מאחוריו.
זה בסה"כ הספרק השני של ג'ון טול שפורסם- כ11 שנים לאחר מותו. הספר הראשון שלו, שנכתב בגיל 16, פורסם 20 שנה אחרי מותו. טול התאבד לאחר שהפירסום ש"ברית של כסילים" נדחה על ידי הוצאת סיימון ושוסטר.
אם זו לא סיבה מספקת כדי לקרוא ספר, גרוע ככל שיהיה- אני לא יודע איזו כן.

למזלנו, המקרה כאן שונה. זה אחד הספרים הכי כיפיים שקראתי מעודי. קשה לתאר דבר כזה, אבל הספר הזה מזכיר את "המשרד" (הפורמט האמריקאי) פוגש את "איש משפחה" פוגש את הסימפסונים ובכלל כל דבר מצחיק שיש בטלוויזיה ב20 שנים האחרונות. באמת מצחיק, לא סתם בדיחות קרש של סיטקומס לכל המשפחה (עם כל הכבוד הראוי להן- משם למדתי את האנגלית שלי).

הדמויות הזויות במידה המקסימלית האפשרית כך שישארו גם ראליות ומציאותיות. איגנטיוס ג'. ריילי הוא איש צעיר בן 30, יש לו תואר שני בהיסטוריה, הוא בעל משקל עודף בצורה מורבידית, הוא נרגן, נרקסיסט, מעצבן ועוד המון דברים. הוא חי עם אמא שלו, היא אלכוהוליסטית. יש שם עוד דמות של צעיר שחור שנכנס ויוצא מהכלא ועובד כשוטף רצפות באיזה בר שמנוהל על ידי מישהי לא נחמדה.
סיפור המסגרת סובב סביב העובדה שהוא ואמא שלו עשו תאונה רצינית ונכנסו בבית, ועכשיו הם צריכים לשלם פיצויים לבעלים- ואין להם סנט על התחת.

אין שם דמות אחת שהיא סימפטית לחלוטין, ובכל זאת, הספר הזה הצליח לעשות לי את זה- אולי כי כל כך קל לזהות מעט מעצמך בכל אחד מהם.