“הביקורת המרתקת של cujo (תודה!) יחד עם השם המיוחד, גרמו לי להשיג את הספר הזה. שמות מיוחדים של ספרים הם סוג של סיפור. הם מחייבים אותי לקרוא את הספר כדי להבין אותם, כך שהם משמשים הפתוי הראשון של הסופר. הספר הזה הוא סוג של פנטזיה המתרחשת בעיר בדויה - כנראה באנגליה - כנראה במאה ה - 19. ה"כנראה" הרבים הם כי שום ציון של זמן ומקום אינו מופיע בסיפור, והקורא מניח אותם לפי רמזים בסיפור. כשהתחלתי לקרוא אות”

“ראשית היה השם : ספרי הזכוכית של זוללי החלומות. שמות מוזרים בעיקר כאלו שמערבבים חלומות עושים לי את זה. ואז הייתה העטיפה המזמינה. ולסיכום היה העובי . אני מאלו שאוהבים ספרים עבים . הם מאפשרים צלילה ארוכה יותר לתוך עולם אחר ומאפשר בדרך כלל פיתולי עלילה רחבים יותר .אבל גם בלי הסבר רציונאלי - בשילוב עם השם והעטיפה יוצרים סוג של הבטחה לקסם. האמת שקיוויתי שהספר יהיה בסגנון של גונתן סטריינג ומר נור”

“אני נוטה להגדיר את עצמי כאדם שסולח בקלות. אמנם אני לא הולך לבית הכנסת ביום כיפורים ומבקש סליחות (לא בגלל שאין לי על מה לבקש סליחה- כי יש לי הרבה- אלא כי אני פשוט לא דם דתי) ואני מאמין שאפשר לסלוח לאנשים בלי כל קשר לדת. הסליחה באה מבפנים, ולרוב לסלוח זה דבר טוב ומשחרר (או כמו שלין מהספר 'שנטראם' היה אומר: "אם לאדם יש את האפשרות לכעוס או לסלוח, כדאי לו כמובן לבחור בלסלוח כי כשאתה סולח, טוב לך גם יו”

“כמה פעמים אנחנו עומדים מול ספר עבה מאוד בחנות הספרים ומייחלים שהספר הזה יהיה ספר טוב, כזה שימצה את ההבטחה ויתם לנו להנות ממנו עד שנשבע? אז זה אחד מאותם הספרים שהבטיחו וקיימו. הספר בעל עלילה מיוחדת, אפלה, אולם למרות הנושא וההתעסקות בעל טבעי, הקורא לא מרגיש את עצמו בעולם של הארי פוטר, יותר המאה ה- 15 מאשר עולם של קסמים. התחושה היא של עולם מקביל. גיבורת הסיפור שובת לב, אי אפשר שלא להתאהב בה. העלילה”

“הביקורת המרתקת של cujo (תודה!) יחד עם השם המיוחד, גרמו לי להשיג את הספר הזה. שמות מיוחדים של ספרים הם סוג של סיפור. הם מחייבים אותי לקרוא את הספר כדי להבין אותם, כך שהם משמשים הפתוי הראשון של הסופר. הספר הזה הוא סוג של פנטזיה המתרחשת בעיר בדויה - כנראה באנגליה - כנראה במאה ה - 19. ה"כנראה" הרבים הם כי שום ציון של זמן ומקום אינו מופיע בסיפור, והקורא מניח אותם לפי רמזים בסיפור. כשהתחלתי לקרוא אות”

“ראשית היה השם : ספרי הזכוכית של זוללי החלומות. שמות מוזרים בעיקר כאלו שמערבבים חלומות עושים לי את זה. ואז הייתה העטיפה המזמינה. ולסיכום היה העובי . אני מאלו שאוהבים ספרים עבים . הם מאפשרים צלילה ארוכה יותר לתוך עולם אחר ומאפשר בדרך כלל פיתולי עלילה רחבים יותר .אבל גם בלי הסבר רציונאלי - בשילוב עם השם והעטיפה יוצרים סוג של הבטחה לקסם. האמת שקיוויתי שהספר יהיה בסגנון של גונתן סטריינג ומר נור”

“אני נוטה להגדיר את עצמי כאדם שסולח בקלות. אמנם אני לא הולך לבית הכנסת ביום כיפורים ומבקש סליחות (לא בגלל שאין לי על מה לבקש סליחה- כי יש לי הרבה- אלא כי אני פשוט לא דם דתי) ואני מאמין שאפשר לסלוח לאנשים בלי כל קשר לדת. הסליחה באה מבפנים, ולרוב לסלוח זה דבר טוב ומשחרר (או כמו שלין מהספר 'שנטראם' היה אומר: "אם לאדם יש את האפשרות לכעוס או לסלוח, כדאי לו כמובן לבחור בלסלוח כי כשאתה סולח, טוב לך גם יו”

“כמה פעמים אנחנו עומדים מול ספר עבה מאוד בחנות הספרים ומייחלים שהספר הזה יהיה ספר טוב, כזה שימצה את ההבטחה ויתם לנו להנות ממנו עד שנשבע? אז זה אחד מאותם הספרים שהבטיחו וקיימו. הספר בעל עלילה מיוחדת, אפלה, אולם למרות הנושא וההתעסקות בעל טבעי, הקורא לא מרגיש את עצמו בעולם של הארי פוטר, יותר המאה ה- 15 מאשר עולם של קסמים. התחושה היא של עולם מקביל. גיבורת הסיפור שובת לב, אי אפשר שלא להתאהב בה. העלילה”