זה הספר הראשון שקראתי מסדרת ג'ק ריצ'ר ומה שבטוח זה שאני הולך ישר לספר הראשון בסדרה וממשיך הלאה.
אם יש משהוא שאני אוהב בספרי מתח זה את הדמות המחוספסת (והענקית) שלא ממש איכפת לו ממשהו.
אהבתי את ההתקבצות של החבר'ה שבאים לנקום ועדיין לא יודעים אפילו במי.
בקיצור ספר טוב.

***


יאללה, בואו נגמור עם זה.
הספר הזה שייסה. שיט. דרעק. לא משהו, אם להיות נדיב.
העלילה מגוללת סיפור (משעמם) על קצין משטרה שוודי לא מעניין עם חיים לא מעניינים בעיר שוודית קטנה שמעניינת את הסבתא שלי, שנתקל בפשע לא מסקרן, מתחיל לחקור אותו ולא מגיע לכלום, מתגלגל ללטביה ששם החיים, מסתבר, לא משהו, קר לו, הוא רעב, הוא חושד בכולם, ובסוף המסתורין (הלא מעניין) נפתר איכשהו באיזו דרך סתמית.

הוא חוזר הביתה, לשוודיה. פנטסטי.

לסיכום, אם אתם בצומת ספרים, או משהו, ואתם דלוקים על גל הספרות הסקנדינבית שמציף את העולם, תעשו טובה לעצמכם ותדלגו על הסופר הזה, שמסתבר שהוא גם עוכר ישראל קטן. לכו על הנסבו ההוא, או על לארסון, אם אתם מהשניים שלא קראו אותו עדיין.


****

אל תתנו לתקציר בגב הספר להרתיע אתכם מלקחת את הספר הנפלא הזה ליד ולצלול לתוך עלילה מותחת ובנוייה להפליא, אל תפסחו עליו במחשבה "שהנה עוד ספר מתח/בלשי כמו אלפי האחרים שיש כבר", כלל לא, מדובר בספר מרתק ובעלילה פתלתלה ומחוכמת הנעה בין זמנים ומדינות ומושכת אותך לתוכה ללא יכולת להניח את הספר מהיד.
אם אנסה להשוות אותו לספרים אחרים שקראתי, כי אני יודע שאנשים תמיד אוהבים השוואות, אז מבחינת סגנון הכתיבה ובניית העלילה ניתן להשוות אותו ל"נערה עם קעקוע דרקון", אין הוא עולה עליו כמובן אבל מבחינת הסגנון, הדמיון קיים, מה גם שהספר המדובר לוקח חלק בעוד מדינה סקנדינבית, נורווגיה הפעם.
בכל מקרה, אין טעם לפטפט עוד, פשוט קחו את הספר, תקראו, תהנו ותקוו, כמוני, ששאר הספרים בסדרה יתורגמו.