“אז למה עשיתי את זה לעצמי? שאלה טובה. מסתבר שככל הנראה זה ספר סיפורת היחיד בעברית שמתרחש בלטביה ואני חייבת לקרוא ספר עלילתי על מקום המיועד לטיול הקרוב. מצאתי את הספר בספרייה, הרי לא נפרנס אנטישמי כמו מנקל... ומזל, כי מזמן לא השתעממתי ממותחן כמו שהשתעממתי ממנקל, מולאנדר, ליאפה ושלל אנשים משעממים אחרים בסיפור.
נכון שספר בלשי לא צריך להיות מציאותי מדי, אבל מהמותחן הסקנדינבי מהסוג הזה (בלשי) לא מצפים למופרכות סטייל ג'ק ריצ'ר, אבל היי, למה ששוטר שבדי מעיירה זניחה לא יצליח לפתור את הקונספירציה שכוללת פוליטיקאים, קרטלי סמים, קג"ב ושלל שוטרים מושחטים במדינה בו הוא לא דובר מילה בשפה, בעיר בה לא היה קודם, לבד לחלוטין... וסיפור האהבה שם מופרך עוד יותר, על גבול הזוי ומפגר.
דווקא ההתחלה בשבדיה הייתה מבטיחה. אווירה עגמומית, אבל בטוב טעם, כמו שנהוג במותחנים סקנדינביים חורפיים וכבדים כמו תבשיל שעמד על הכיריים המון זמן, אבל מתחילת הסיפור בריגה, הספר נופל למחוזות האבסור ושיעמום, תוך אווירה קודרת ודכאון עמוק. בניגוד למשל להארי הולה - שיש לו את החסרונות שלו, אבל הוא לפחות שנון, קורט ולאנדר מסתמן כאיש סתמי לחלוטין.
גם סגנון הכתיבה לא מסייע להנאה בשום צורה. החזרה הבלתי נסבלת על אותם המשפטים, הנטייה לכתוב שמות מלאים כל הזמן (אף פעם לא קורט או ולאנדר, אלא תמיד קורט ולאנדר, תמיד בייבה ליאפה וכו') מעצבנת ותיאורים לא אמינים.
לקראת הנסיעה הצפויה ללטביה עשיתי תחקיר לא רע על העיר ריגה, שאמורה להיות אחת הערים היפות באזור. הורי ביקרו בעיר בסוף שנות השמונים ולא הפסיקו להלל את יופיה. אם הם היו קוראים בספר של מנקל את התיאור של ריגה, רוב הסיכויים שהיו שורפים את כרטיסי הרכבת שלהם. איזה מזל שיש לי second opinion כי למנקל אני לא ממש מאמינה.
ספר שהוא לא חובה גם לא לחובבי המותחנים הסקנדינביים”
