חנה לוי מחליטה להמרות את פי הרב. היא מנצלת את המומנטום ומתנה את הסיוע. חנה לוי מבקשת מהרוזן סכום הזוי של 200 דוקאטים, שבעזרתם תוכל לשלם דמי כופר, ולשחרר את בעלה השבוי מאבירי מלטה.
גם בספור הזה הקורא פוגש עולם אכזר, של עד כמה הנשים היו באותה עת, מכונה לייצור ילדים ועל חשיבותם של "היורשים". ראו מה אומר הרוזן לחנה לוי לאחר הסכמתה... ציטוט עמוד 23: "... אני בטוח יקירתי. כמו רוב הגברים, אני לא יודע כלום על הדרכים שבהן ילדים באים לעולם. אבל שימי לב לדבריי: אם את חייבת לבחור בין חיי אשתי לחיי ילדי, הצילי את הילד". ... "אני אוהב את לוצ'יה, אבל לפי תנאי הצוואה של אבי אני חייב להביא לעולם יורש לפני שימלאו לי חמישים. אם לא, תעבור אחוזת המשפחה מידי לידי אחי ג'קופו. יום הולדתי החמישים יחול בחודש הבא."
קטע קשה שהופך את הקרביים הינו תיאור הלידה. הסופרת לא חסכה בתיאורים מפורטים ומזעזעים מעוררי בחילה. בפרק הזה, היה קשה לי ואני מודה שאחרי קריאתו, נאלצתי לנשום עמוק וליטול הפוגה קצרה עד לפרק הבא אחריו.
רוברטה ריץ' מצליחה להטעים לקורא את ההיסטוריה של המאה ה-16: עושר, עוני, חיי היהודים הצפופים בגטו, הארמונות המפוארים והזרועים באבני שיש וזהב של עשירי העם. היא לא פסחה על חיי המסחר ומנהגיו, העבדות, העינויים, והסחר בבני אדם, לצד מנהגים נוצריים ויהודים, שלטון האבירים במלטה, האינקוויזיציה, נוצרים קנאים, שודדים, בצע כסף, מגיפות והרבה סצנות ותמונות אפורות לצד תעלות וונציה המצחינים של אז.
לדוגמא: אחיו של הרוזן קונטה פאולו די פידובאני לא מהסס להזכיר לחנה לוי מה מוצאה. ציטוט עמוד 119: "ומה, אמור לי בטובך, אנחנו מגישים היום לאורחתנו היהודייה הנכבדה? הרי זו סוגיה קשה של נימוסים והליכות, מאחר שנוצרים אינם אוכלים בחברת יהודים, ומשרתים אינם אוכלים בחברת בני אצולה."
מבנה הספר מרתק עם קורטוב של מתח. הקריאה בו זורמת ועוקבת לסירוגין בין תלאותיה של חנה בוונציה ואייזיק במלטה. בנובלה הזו יש טכניקת כתיבה מסקרנת ומרתקת, לצד דיאלוגים שנונים ומשופעים במידע היסטורי ששואבים את הקורא פנימה.
אין בסיפור הזה שפע של דמויות , מאידך גיסא לכל דמות יש את הגוון המעניין שלה.
הסקרנים ישאלו האם חנה הצליחה ליילד את לוצ'יה? האם התינוק שרד? האם אייזיק הצליח להחזיק מעמד בשבי במלטה? האם חנה הצליחה להציל את אייזיק מאבירי מלטה? רוצים תשובות-תקראו!
אהבתי את הכריכה והיא מזכירה תמונה שיש בביתי. גבה של האישה המצולמת על רקע הגונדולות של וונציה, מזמינות את הקורא לתוך הסיפור הנפלא הזה.
בסיכומו של דבר זהו ספר היסטורי, עוצמתי, טבול באהבת אמת ומרגש, שנקרא בנשימה אחת ומותיר סקרנות להמשך.
אני התענגתי וממליצה בחום. יופי של ספר אל תדלגו עליו! כסרט- הוא בהחלט יכול להיות שובר קופות לאוהבי הז'אנר.
לי יניני
2. התנהגות בלתי עיקבית של הדמויות שכלל לא תואמות את האופי שניסו להקנות לה. למשל אמא עדינה וטובת לב לכאורה לאורך כל הספר שבנה עובר התעללות מצד ילדים בבית הספר שכאשר היא שומעת ממנו על זה היא הולכת לבית הספר ובאמצע השיעור מול כל התלמידים מכניסה סטירה למורה וקוראת לה "שמנה מפגרת" על כך שלא שמה לב לבעיה ולא עזרה למנוע את ההתעללות בבנה. אין לי בעיה אם דמות האם היתה מוצגת מאותה נקודה והלאה כדמות חולת נפש או עם סתירות פנימיות אבל לא כך הוצגה קודם ולא אח"כ ולכן זה פשוט אידיוטי!!
מעולם לא נתתי כוכב אחד לספר. לא יודעת למה, תמיד הרגשתי שזה שאני לא התחברתי לספר לא הופך אותו לבזבוז של זמן אבל לפנינו מודל חדש לגמרי של ספר גרוע שהצליח באמת להכיל בתוכו את כל האיסורים שחלים על דמויות ספרותיות ועל עלילה שמכבדת את עצמה.
