“זיכרון ילדות אחד שיש לי מסבא שלי הוא ישיבה מול הטלויזיה באחד מערבי שישי לפני עשרים שנה אחרי ארוחת שבת ועל המסך מופיע אביב גפן נראה לי. סבא שלי מצקצק בלשונו ואומר: "פעם בשביל להיות זמר היה צריך לדעת לשיר...!" (אגב, אני מתה על אביב גפן)
זה נכון אגב, היום לא כל מי קורא לעצמו זמר באמת יודע לשיר ובעודי קוראת את הספר הבאמת באמת נוראי הזה חשבתי לעצמי שזה נכון גם על ספרים. לא כל מי שכותב ספר הוא סופר כנראה. פעם היה צריך לדעת לכתוב.

אין לי מושג את מי אני תובעת על אובדן הזמן היקר שהספר הזה תבע ממני וכנראה שאת עצמי בסוף אני אתבע כי בכל שלב יכולתי פשוט לסגור אותו ולהפסיק עם העינוי הזה אבל כמו לשון שמשחקת על שן שכואבת או פצע בפה ככה המשכתי עם הדבר העלוב הזה עד הסוף.

אז כמה גרוע הספר?
הוא גרוע ברמה יוצאת דופן כי לפנינו גם עלילה מופרכת וגם סגנון כתיבה רדוד וגם (וזה הכי שנוא עליי בעולם בספרים!!) דמויות בלתי הגיוניות בעליל עם חוסר עיקביות משווע בהתנהגות ודרך החשיבה שלהן שהדיאלוגים בניהן פשוט מגוחכים עד כדי מביכים.
אז כן זאת מילת המפתח פה: מביך. הרגשתי מבוכה בשביל עצמי ובשביל הסופר (ואני לא באמת חושבת שהוא סופר אגב) שאני צריכה לקרוא את הדבר הזה שהוא כתב.
שתי הבעיות הכי גדולות בספר הן:
1. התעכבות מיותרת על קטעים בעלילה שהם כלל לא חשובים כמו למשל פירוט שנמשך עמוד וחצי של כל מאכל שהיה על עגלת השירות חדרים שהזמינה אחת הדמויות והבן שלה בבית מלון ותיאור מפרט של איך הם קמים בבוקר אבל מנגד ארוע מאוד משמעותי כמו רצח של דמות ראשית מתואר בשורה וחצי והופ קפצו קדימה בשנה וחצי וזהו... אגב, הבעיה הזאת חוזרת על עצמה כל הספר עם כל הדמויות. התעסקות בתפל וזניחת העיקר.
2. התנהגות בלתי עיקבית של הדמויות שכלל לא תואמות את האופי שניסו להקנות לה. למשל אמא עדינה וטובת לב לכאורה לאורך כל הספר שבנה עובר התעללות מצד ילדים בבית הספר שכאשר היא שומעת ממנו על זה היא הולכת לבית הספר ובאמצע השיעור מול כל התלמידים מכניסה סטירה למורה וקוראת לה "שמנה מפגרת" על כך שלא שמה לב לבעיה ולא עזרה למנוע את ההתעללות בבנה. אין לי בעיה אם דמות האם היתה מוצגת מאותה נקודה והלאה כדמות חולת נפש או עם סתירות פנימיות אבל לא כך הוצגה קודם ולא אח"כ ולכן זה פשוט אידיוטי!!


מעולם לא נתתי כוכב אחד לספר. לא יודעת למה, תמיד הרגשתי שזה שאני לא התחברתי לספר לא הופך אותו לבזבוז של זמן אבל לפנינו מודל חדש לגמרי של ספר גרוע שהצליח באמת להכיל בתוכו את כל האיסורים שחלים על דמויות ספרותיות ועל עלילה שמכבדת את עצמה.
אז הנה הגיע הכוכב הבודד שלי. ספר אידיוטי!!!!!!”

“לקחתי אותו במקריות מהסיפריה, הוא בכלל לא נמצא בשום רשימת קריאה שלי וזה היה ממש ספונטני כי התחברתי ישר לתקציר מאחורה וזהו. לצערי הרב הספר היה גרוע.
ממש ממש ממש ממש גרוע!
מודה שלא סיימתי אותו, לא הגעתי אפילו לאמצע והאמת היא שקראתי אולי מאה עמודים אבל זה הספיק לי. התקציר נראה ממש נחמד, מן סיפור אהבה שהולך להתפתח אבל ברגע שמתחילים לקרוא זה פשוט נהיה דפוק לגמרי.
דבר ראשון, הכול הלך מהר מידי. כאילו פרק אחד היא מודיעה לו שהיא בהיריון ופרק אחרי זה היא כבר עזבה את המדינה והתחתנה עם מישהו אחר, בסדר שזה אמור להיות מהיר וזה לא החלק העיקרי בספר אבל עדיין, יש צורה לרשום את זה, אולי לא לכתוב בתור סיפור אלא בתור זכרונות של הדמות.. אני לא יודעת.. פשוט איך שהסופר בחר לתאר את זה, היה ממש גרוע ומזלזל אפילו בקורא.
דבר שני שרק בגללו נטשתי את הספר זה הרמה של הכתיבה, יש סופרים שאני באמת אומרת שהכרשרון פשוט נשפך מהם, יש סופרים שהם ממש בסדר גמור ויש סופרים שפשוט לא! הוא אחד מהם, הוא לא היה צריך לכתוב כי הוא לא יודע לעשות את זה בצורה טובה וסוחפת. הספר פשוט נתן לי הרגשה שאני ילדה בגן, השיחות בין הדמויות היו ציניות כאלה, יכול להיות שזה סתם אני הרגשתי ככה אבל הן נראו כולכך לא אמינות, לא אמיתיות בכלל, כאילו עושים ממני צחוק.
באמת אין לי מושג איך הרגשתי ככה מהכתיבה שלו אבל זה פשוט עשה לי הרגשה ממש מוזרה, שאני איזו מטומטמת.. באמת אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל כאילו הוא מתאר אנשים פשוטים אבל יש להם פה ושם מילים גבוהות ואין תיאום במשלב הלשוני (אולי זה התירגום ככה..) כול השיחות נראות כאלה מפגרות ולא אמיתיות, כאילו נושאים רציניים עפים אצלו בשיחה של שני משפטים. אני לא יכולה לקרוא ספר כזה.
מה שעוד ממש הציק לי זה השמות של הדמויות, נושקה? מזה השם הזה? סבבה שהוא רוצה שם צ'כי אבל אני בטוחה בזה שאם הוא היה מתאמץ קצת יותר הוא היה יכול למצוא שם צ'כי מסורתי ויפה. וגם ג'ורג' כאילו לא שיש בעיה באמת עם השם הזה, פשוט עם כול הכתיבה המוזרה שלו שנראת יותר מידי צינית פלוס השם ג'ורג' כול עמוד.. זה באמת גרם לי כבר לעזוב את הספר סופית. לא הייתי שורדת ככה חמש מאות עמודים.
ומה שהכי מוזר, זה שביום שבאתי להחליף אותו שתי נשים שאלו אותי אם אהבתי אותו, עם חיוך! כאילו יש אנשים שבאמת התלהבו מהספר הזה או שהם מחייכים מלעג כזה? אני באמת לא יודעת.”

“צהריים טובים וחג שמח
סיימתי כעת את הספר - הספר התחיל בצורה קצבית ומאוד מעניין עד עמוד 200 לערך.
לצערי אח"כ הרגשתי שממלאים דפים עם אירועים שוליים ופחות מעניינים, הקצב והעניין שאפיין את תחילת הסיפור נעלם
אינני יכולה לומר שלא נהניתי כי נהניתי אבל הרבה אירועים לא היו מציאותיים ולא מעניינים.

ד.אגב מאוד אהבתי את הפשוטת של הכריכה”

“סטודנט לרפאוה בפריז פוגש בחורה עניה פליטה צ'כית במהלך הקשר היא נכנסת להיריון והוא מסרב לשאת אותה, בכעסה וביאושה היא עולה על אונית משא לארה"ב, על האוניה פוגשת גבר מבוגר אבהי ואדיב המציע לה לגור אצלו עד שתסתדר. מכאן העלילה מתקדמת כמו 2 פסי רכבת האחד מסלול חיה והשני מסלול חיי הרופא. רק באופק מתחבירם הפסים שוב ממש לקראת סוף הסיפור.
מומלץ.”