זיכרון ילדות אחד שיש לי מסבא שלי הוא ישיבה מול הטלויזיה באחד מערבי שישי לפני עשרים שנה אחרי ארוחת שבת ועל המסך מופיע אביב גפן נראה לי. סבא שלי מצקצק בלשונו ואומר: "פעם בשביל להיות זמר היה צריך לדעת לשיר...!" (אגב, אני מתה על אביב גפן)
זה נכון אגב, היום לא כל מי קורא לעצמו זמר באמת יודע לשיר ובעודי קוראת את הספר הבאמת באמת נוראי הזה חשבתי לעצמי שזה נכון גם על ספרים. לא כל מי שכותב ספר הוא סופר כנראה. פעם היה צריך לדעת לכתוב.
אין לי מושג את מי אני תובעת על אובדן הזמן היקר שהספר הזה תבע ממני וכנראה שאת עצמי בסוף אני אתבע כי בכל שלב יכולתי פשוט לסגור אותו ולהפסיק עם העינוי הזה אבל כמו לשון שמשחקת על שן שכואבת או פצע בפה ככה המשכתי עם הדבר העלוב הזה עד הסוף.
אז כמה גרוע הספר?
הוא גרוע ברמה יוצאת דופן כי לפנינו גם עלילה מופרכת וגם סגנון כתיבה רדוד וגם (וזה הכי שנוא עליי בעולם בספרים!!) דמויות בלתי הגיוניות בעליל עם חוסר עיקביות משווע בהתנהגות ודרך החשיבה שלהן שהדיאלוגים בניהן פשוט מגוחכים עד כדי מביכים.
אז כן זאת מילת המפתח פה: מביך. הרגשתי מבוכה בשביל עצמי ובשביל הסופר (ואני לא באמת חושבת שהוא סופר אגב) שאני צריכה לקרוא את הדבר הזה שהוא כתב.
שתי הבעיות הכי גדולות בספר הן:
1. התעכבות מיותרת על קטעים בעלילה שהם כלל לא חשובים כמו למשל פירוט שנמשך עמוד וחצי של כל מאכל שהיה על עגלת השירות חדרים שהזמינה אחת הדמויות והבן שלה בבית מלון ותיאור מפרט של איך הם קמים בבוקר אבל מנגד ארוע מאוד משמעותי כמו רצח של דמות ראשית מתואר בשורה וחצי והופ קפצו קדימה בשנה וחצי וזהו... אגב, הבעיה הזאת חוזרת על עצמה כל הספר עם כל הדמויות. התעסקות בתפל וזניחת העיקר.
2. התנהגות בלתי עיקבית של הדמויות שכלל לא תואמות את האופי שניסו להקנות לה. למשל אמא עדינה וטובת לב לכאורה לאורך כל הספר שבנה עובר התעללות מצד ילדים בבית הספר שכאשר היא שומעת ממנו על זה היא הולכת לבית הספר ובאמצע השיעור מול כל התלמידים מכניסה סטירה למורה וקוראת לה "שמנה מפגרת" על כך שלא שמה לב לבעיה ולא עזרה למנוע את ההתעללות בבנה. אין לי בעיה אם דמות האם היתה מוצגת מאותה נקודה והלאה כדמות חולת נפש או עם סתירות פנימיות אבל לא כך הוצגה קודם ולא אח"כ ולכן זה פשוט אידיוטי!!
מעולם לא נתתי כוכב אחד לספר. לא יודעת למה, תמיד הרגשתי שזה שאני לא התחברתי לספר לא הופך אותו לבזבוז של זמן אבל לפנינו מודל חדש לגמרי של ספר גרוע שהצליח באמת להכיל בתוכו את כל האיסורים שחלים על דמויות ספרותיות ועל עלילה שמכבדת את עצמה.
אז הנה הגיע הכוכב הבודד שלי. ספר אידיוטי!!!!!!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
