“# לפני יותר מעשור קראתי – ואהבתי – את "נוכרייה" של הסופרת. היא פיתחה סיפור מדהים על מסע בזמן של אישה בת המאה העשרים, שהגיעה לא בכוונה לסקוטלנד של המאה ה-18, והרפתקאותיה, הסתבכויותיה, סיפור האהבה שלה, מהווה את הסיפור המרתק. מאוחר יותר למדתי שלספר הראשון הזה, הצטרפו עוד 9 ספרים. נדמה לי שנסיתי לקרוא – ואולי קראתי – את השני שלא השאיר עלי שום רושם והמשכתי בחיי. גבלדון, מצידה, מייצרת המון ספרים נוספים”

“אישה מתעוררת בחדר מיון, לאחר שפגע בה רכב, ומגלה לעצמה שהיא לא חיה את החיים שהיא רוצה, שהיא לא שמחה, ושבאופן כללי היא רוצה לעשות כמה דברים לפני שהיא מתה. אז היא לוקחת את החפצים שלה ואת עצמה וחוזרת לבית שבו גדלה, על אי, במטרה להתפייס עם המשפחה וליישר את הקצוות הדוקרים שגרמו לה לעזוב בסערה בסוף התיכון. כשהיא מגיעה לאי מתברר שהזכרונות נשכחו אצל רוב האנשים, והם חיים בעיקר אצלה. היא פוגשת את החברים, את”

“אני הראשונה שכותבת ביקורת על יצירת המופת הזאת! אז מצדי, אני עושה השמדת ערך. קיבלתי אותו ממישהו שהתפעל כל כך, שקרא אותו פעמיים! (כנראה, שפעם אחת במקומי) אז קראתי 30 עמודים (מיותרים לגמרי). וגם שאר העמודים מיותרים מבחינתי. מי שמתאר לידה בפתח הספר בצורה פתיינית וארוטית, ואונס ורצח בצורה פתיינית וארוטית, מבחינתי כותב זבל. אז יכול להיות שבהמשך היצירה הירודה הזאת מתעלה לכתיבה של שני כוכבים, אבל א”

“לאחר שצפיתי בסרט(לאחר ש..) קראתי את כרך 2, מתוך סקרנות להמשך העלילה, וגיליתי סיפור אנושי הכתוב בצורה מקסימה ומותחת. תוך שבועות בודדים קראתי בנשימה עצורה עד הכרך האחרון, הע הסוף, הספרים לא הפסיקו לרגש ולהפתיע. הסופרת שומרת על כתיבה קולחת, ומעניינת תוך יצירת מעבר קולח בן הסיפור שלו ושלה. הרבה רגשות,סערות נפש,קינאה, אהבה עצומה כעסים עמוקים, התפרקות והתחזקות. הסיפור קולח ומתובל בתאורי אהבה עמוקה,”

“# לפני יותר מעשור קראתי – ואהבתי – את "נוכרייה" של הסופרת. היא פיתחה סיפור מדהים על מסע בזמן של אישה בת המאה העשרים, שהגיעה לא בכוונה לסקוטלנד של המאה ה-18, והרפתקאותיה, הסתבכויותיה, סיפור האהבה שלה, מהווה את הסיפור המרתק. מאוחר יותר למדתי שלספר הראשון הזה, הצטרפו עוד 9 ספרים. נדמה לי שנסיתי לקרוא – ואולי קראתי – את השני שלא השאיר עלי שום רושם והמשכתי בחיי. גבלדון, מצידה, מייצרת המון ספרים נוספים”

“אישה מתעוררת בחדר מיון, לאחר שפגע בה רכב, ומגלה לעצמה שהיא לא חיה את החיים שהיא רוצה, שהיא לא שמחה, ושבאופן כללי היא רוצה לעשות כמה דברים לפני שהיא מתה. אז היא לוקחת את החפצים שלה ואת עצמה וחוזרת לבית שבו גדלה, על אי, במטרה להתפייס עם המשפחה וליישר את הקצוות הדוקרים שגרמו לה לעזוב בסערה בסוף התיכון. כשהיא מגיעה לאי מתברר שהזכרונות נשכחו אצל רוב האנשים, והם חיים בעיקר אצלה. היא פוגשת את החברים, את”

“אני הראשונה שכותבת ביקורת על יצירת המופת הזאת! אז מצדי, אני עושה השמדת ערך. קיבלתי אותו ממישהו שהתפעל כל כך, שקרא אותו פעמיים! (כנראה, שפעם אחת במקומי) אז קראתי 30 עמודים (מיותרים לגמרי). וגם שאר העמודים מיותרים מבחינתי. מי שמתאר לידה בפתח הספר בצורה פתיינית וארוטית, ואונס ורצח בצורה פתיינית וארוטית, מבחינתי כותב זבל. אז יכול להיות שבהמשך היצירה הירודה הזאת מתעלה לכתיבה של שני כוכבים, אבל א”

“לאחר שצפיתי בסרט(לאחר ש..) קראתי את כרך 2, מתוך סקרנות להמשך העלילה, וגיליתי סיפור אנושי הכתוב בצורה מקסימה ומותחת. תוך שבועות בודדים קראתי בנשימה עצורה עד הכרך האחרון, הע הסוף, הספרים לא הפסיקו לרגש ולהפתיע. הסופרת שומרת על כתיבה קולחת, ומעניינת תוך יצירת מעבר קולח בן הסיפור שלו ושלה. הרבה רגשות,סערות נפש,קינאה, אהבה עצומה כעסים עמוקים, התפרקות והתחזקות. הסיפור קולח ומתובל בתאורי אהבה עמוקה,”