ביקורת ספרותית על אם כבר מדברים על זה מאת קריסטן היגינס
ספר טוב

---

אישה מתעוררת בחדר מיון, לאחר שפגע בה רכב, ומגלה לעצמה שהיא לא חיה את החיים שהיא רוצה, שהיא לא שמחה, ושבאופן כללי היא רוצה לעשות כמה דברים לפני שהיא מתה. אז היא לוקחת את החפצים שלה ואת עצמה וחוזרת לבית שבו גדלה, על אי, במטרה להתפייס עם המשפחה וליישר את הקצוות הדוקרים שגרמו לה לעזוב בסערה בסוף התיכון.
כשהיא מגיעה לאי מתברר שהזכרונות נשכחו אצל רוב האנשים, והם חיים בעיקר אצלה. היא פוגשת את החברים, את המכרים, את האויבים לשעבר. יש עדכון לכל דמות שהיתה בימי התיכון, ורובן השתנו.

העניינים מסתדרים לאט לאט, במהלך העלילה מתגלים דברים חדשים והחיים שלה נבנים מחדש בצורה אחרת, מרפאת וטובה ואופטימית.

ספר נחמד להעביר איתו את הזמן, סיפור מעניין.
מזכיר לי את הספר על ספינלונגה- האי של סופייה

» ביקורות נוספות של מוריה
» ביקורות נוספות על אם כבר מדברים על זה