ספר מתורגם מפרסית שמתאר את מצב הנשים באיראן ספר פמיניסטי מעניין.
יש גם שילוב של מיסטיקה ורוחניות שבספר הזה הם במקום. הסופרת בעבר כבר ישבה בכלא האיראני והספר עורר מחלקות קשה באיראן השמרנית.
הספר כתוב בכישרון והתחברתי לכתיבה של הסופרת.
יצא בסדרת החוצפנית הקטנה של תשע נשמות והכורסא הוצאה לאור.
את הספר תרגם מפרסית <mark>תומר בן אהרון</mark> והוא גם כותב אחרית דבר על תרגום הספר.
הסוף של הספר אני כמובן לא מגלה

"כי כאשר משהו מת אין לדעת מה מתעורר לחיים במקומו" (עמוד 15)

ועל זה נאמר לכל אדם ומקום יש תחליף...

הספר מבוסס על שורה מתוך השיר "ירושלים" של המשורר ויליאם בלייק.

הסופרת עאישה מאליק הבריטית מוסלמית, מגוללת את סיפורו של בליאל השאם – אנגלי-פקסיטאני. הוא ואשתו מרים חיים בכפר אנגלי "אחרית בבל". (שימו לב לשם הכפר).

שניהם יחדיו מגדלים את בנה של מרים מנישואיה הקודמים.

כשסכינה השאם התנדנד

#
אנדי ויר הוא אדם טוב ותמים. מאיפה אני יודעת? הוא מספר על סכנת השמדה די מיידית המרחפת על כדור הארץ (לא מגיפה, תודה לאל, גם לא מלחמה אטומית. יש עוד דברים שמסכנים את כדור הארץ ועם חלקם הורגלנו לחיות). לאור הסכנה כל מדינות העולם מתארגנות ומסכימות על פרוייקטורית, בעלת סמכויות בלתי מוגבלות. אתם מדמיינים מצב שמצליח לאחד את קים ז'ונג איל עם עמנואל מקרון? את אורבן עם איך-קוראים-לו מגרמניה? עזבו מדינות ש

"האם רגנרוק כבר התרחש? האם הוא יתרחש בעתיד? בימים ההם לא ידעתי את התשובה. אני עדיין לא בטוח מהי" (מתוך ההקדמה של גיימן, עמוד 14).

ניל גיימן הוא מסופרי הפנטזיה ההומוריסטית החביבים עלי. ספרו "אבק כוכבים" היה טוב כמעט כמו הסרט שנעשה על־פיו, ולכן מיד ששמעתי על ספרו החדש "מיתולוגיה נורדית" (הוצאת הכורסא ומודן, 2019), עיבוד שלו למיתוסים הנורדיים הגדולים, מיהרתי להשיג ולקרוא. "המיתוסים הנורדיים הם סיפ

משפחה זה תמיד משהו מורכב, תמיד יש משקעים שנמצאים ועולים באמוציונליות ברגעים הכי לא מתאימים, האהבה והאנרגיה בתוך משפחה זורמת אחרת מאשר כשאנחנו עם חברים שגם הם סוג של משפחה. עם השנים הבנתי שאנשים סוחבים אתם משקעים שקשורים למשפחה ובעיקר הם תקועים על הרגע בו מילים נאמרו בלהט או חיבוק בכי בלתי נגמר. האם באמת דם סמיך ממים. בעלילה יש אהבה למשפחה שרובם היו בה בניתוק וכל אחד חי בקצה אחר. אבל היה עדין חו

מה הופך את הספר הקצר הזה לכל כך מופתי ובלתי נשכח?

קשה לשים על זה את האצבע. יש פה שילוב של כמה רבדים בסיפור, מוכרים ומוכרים פחות לקורא הישראלי והגלובלי/לא-איראני:

- דיכוי נשים בשלל צורות וצבעים: דיכוי נפשי, פיזי, רגשי ותרבותי.
- החלטה של כל אחת מהנשים בספר, כל אחת והסיפור שלה, לעשות מעשה ולשנות את המצב בו הן נמצאות. וזו החלטה אמיצה מאוד.
- השתלשלות העניינים משלבת אלמנטים מיסטיים, עדינים מאו

אם את עדיין אוהבת אותי
אני אמצא
את כל מה שחסר לך
אם את עדיין אוהבת אותי
אני נשבע
אהיה כל מה שאין בך

אני אתן במתנה
את כל סודות הנשמה
אם את עדיין אוהבת אותי

אביא לך אבנים מהירח
אתן לך אוצרות מלב הים
מה שתבקשי
מה שרק תרצי
אם את עודך
עודך שלי

אם את עדיין אוהבת אותי
אני אמציא מילים
שאת תביני
אם את עדיין רוצה רק אותי
את תמצאי את מה
שתחפשי בי

ואם תרגישי אבודה
אני שלך גם בשתי

#
רק לקראת סוף הספר המרתק הזה, הבנתי שהוא סוג של מדע בדיוני. למעשה הוא מקוטלג כספר מתח והוא באמת מותח, לפעמים מאד. אבל לא מדובר במותחן רגיל, עם תעלומה, בלש וגוויות. גוויות יש בספר הזה לא מעט. חלקן עתיקות ממש, חלקן טריות, אבל רק מיעוט מבוטל מהן נרצחו בידי אדם. יש בו תעלומה שגם היא לא בדיוק מעשה ידי אדם – אקלים שיוצא משליטה. יש בו מדען מטורף מבדידות ומשאפתנות, יש לו עוזרת שלא שואלת שאלות ויש גם שאל

מאפייה קטנה מול הנמל / ג'ני קולגן

תכירו את פולי. אחרי שהעסק המשותף שלה ושל בעלה ירד לטמיון ונישואיהם התפרקו, פולי מחליטה לעזוב את העיר ולשנות אווירה. לשם כך היא מרחיקה עד לעיירה קטנה ונידחת בשם מאונט פולברן. היא כל כך נידחת עד שבשעות הגאות הגישה אליה בלתי אפשרית והמקום הופך למין אי מנותק ומבודד. אבל פולי מחליטה לתת צ'אנס למקום והיא מגלה בו מחדש את כישורי האפייה שלה ומתחילה לעבוד במאפייה קטנה מול