****



חלפו כמעט ארבע שנים מאז שקראתי את ״רוח רפאים״, האחרון מסדרת ״הארי הולה״ של יו נסבו.
זה היה לפני המבול, אבל בכל זאת אני זוכר שכבר אז התחלתי למאוס בסדרה הזאת. גם אם נסבו כותב טוב, אחרי תשעה ספרים כבר הבנתי טוב מדי איך הראש שלו עובד, ולא היה לי כוח יותר להארי הולה והג׳ים בים שלו. יאללה, רוצחים אפלים, תככים ומזימות במשטרת אוסלו. הבנו. אפילו את ״מקבת״ נטשתי אחרי כמה עשרות עמודים, על בסיס

#
סופר מצויין הוא זה המצליח להעביר רגשות אל הקורא. יש די הרבה (ולא מספיק) סופרים שיודעים לספר סיפור, שיודעים לתאר תיאורים, שיודעים לכתוב מתח אבל יש מעט מאד סופרים – בכל הז'אנרים – שמצליחים לגרום לקורא להרגיש מה שהם מתכוונים שירגיש. נסבו הוא סופר כזה.
למרות הערכתי לכתיבתו, הפסקתי לקרוא את עלילות הארי הולה אחרי שלושה או ארבעה ספרים. אפילו נטשתי משיעמום ספר אחד שעסק באוסטרליה. ואז הגיעה הביקורת של

לא מזמן yaelhar התלוננה בביקורת (מצויינת כהרגלה:)) על הרף שעלה, על איך אנחנו קוראים כיום בספרים באדישות כל מיני זוועות שבעבר אנשים היו מזדעזעים עמוקות אם היו נתקלים בהן.
כך בדיוק הרגשתי כשקראתי את הספר הזה.
יו נסבו מעולם לא היה אגתה כריסטי, עם הרציחות הכה מעודנות שלה, כן? תמיד היו זוועות בספרים שלו, אבל נראה כאילו הוא חש צורך להעמיק אותן, לזעזע יותר ויותר, ליצור פושעים שלא סתם עושים מעשי פשע אלא

יו נסבו היה ונשאר אומן מתח והספר הזה אכן מותח, לפחות מהשליש השני שלו. אלא שלמרות המתח הוא פחות מהנה. את התיחכום של טרילוגיית אוסלו ("אדום החזה", "נמסיס", "כוכב השטן") החליפו בספרים האחרונים תיאורים גרפיים של רציחות מזוויעות, מניעים פחות הגיוניים, תיאורי הינצלויות של הארי הולה ממוות בנוסח סרטי ג'יימס בונד ואיכשהו האנשים הקרובים ביותר אליו תמיד מעורבים. גם זיהוי הרוצח הפך להיות קל מדי, בבחינת "אקדח

הספר שמסיים את הסדרה, העשירי במספר מי היה מאמין ומותח עפ עלילה מרתקת, רענן כמו הספר הראשון בסדרה. הולה מתגלה שוב כאדם לר רגיל וגורם לך הפתעה כל פעם מחדש. לא כותב מילה על העלילה תקראו כדאי לכם.

הארי הולה מס' 10. גם אם חשבתי בעבר שדי, מספיק, שיפרוש - הפעם ספר מלא הפתעות - נסבו פשוט עובד עלינו ומפתיע אותנו - אתה חושב שזהו ואז מסתבר שזה ממש לא מה שחשבת. אחת לשנה כנראה שצריך לקבל מנה של הארי הולה - כמעט כמו סם (לא שניסיתי). כתיבה מבריקה, עלילה מותחת, הפתעות מכל עבר - שוב שוברים את השיניים עם כל שמות הרחובות הנורבגיים. לצערנו יש גם קורבנות מקרב הבלשים שמקיפים את הארי וממש מרגישים עצב - כי ה