“אני מוקסמת מספר ראשון של סופר. אני יודעת שאני לא הגיונית: יש הרבה יותר "ספר ראשון" מספר שני, שלישי או רביעי. לכל סופר יש ספר ראשון. רק הנחושים (והמצליחים) ממשיכים הלאה. אני יודעת את זה, אבל כל פעם שאני רואה "ספר ראשון" אני, שמחפשת כל ימי את הספר האולטימטיבי, חייבת לקרוא אותו.

יש לי העדפה לסופרים אנגליים. אני יודעת שזה טפשי: אבל יש משהו בנופים, ביחסים בין אנשים שם, בהומור, שאינני יכולה לעמוד בפניו.הספר הזה (שאני לא יודעת איך החמצתי אותו כשיצא ב 2007) הוא ספר ראשון של סופר אנגלי. אז התיישבתי, בהתלהבות, לקרוא.

זה ספר מתח, שאת נושאיו כבר קראנו בספרים רבים, לפניו: זוג לא צעיר, נשוי לא מכבר, מנהל חיים נהנתניים של שני אנשי קריירה מצליחים, מחפשים להם "בית כפר" לסופי שבוע (רק בגלל זה אני מתלהבת מספרות אירופית: דמיינו לעצמכם - "בית כפר" יוצאים מתל-אביב ביום שישי עם התנועה הכבדה לצפון, מגיעים תוך שעתיים לבית הכפר, נניח בראש פינה, - פורקים את המכונית, מארגנים את הבית, תוך שעתיים הכל מוכן...ולמחרת אורזים, מנקים, ועושים את כל הדרך חזרה, עם הפקקים...עוד ארבע שעות) הדברים אינם כמו שהם נראים וככל שהעלילה מתקדמת סימני השאלה מתרבים.
על הדרך אנחנו מקבלים תאורי נוף אנגלי בנורפולק - כולל הטיפוסים החיים שם. תאורי "שאטו" בדרום צרפת, ופרטים רבים על עולם ההוצאה לאור של ספרים, ולקינוח - המון ציטוטים מספרים ידועים.

הספר גרם לי הנאה: זה ספר שאתה יכול לשקוע לך בכורסה, ולשכוח לרגע את תלאות המזרח התיכון: המתח מבוקר, התאורים מהנים, והעולם שונה: הספר הוא אתנחתא בימים קשים, וזה לא מעט. לכן אני סולחת לו על פתרונות לא ממש הגיוניים לתעלומה. ואני? אני אתפתה ל"ספר הראשון" הבא...”

“אם יש לכם זמן מיותר אל תבזבזו אותו על הספר הזה - העלילה נמרחת על כל הספר .אין קשר בין הפירוש המילונאי של המילה "מרתק" למה שקורה שם.
מוסר השכל היחיד שאני לוקח מהספר הזה לא להאמין למה שנכתב בכריכה האחורית.”

“מותחן מתח פסיכולוגי מעולה”

“מתח אינטליגנטי משובח”