שירת הטרובדורים / <mark>אריה סתיו</mark> (הוצאת הקיבוץ המאוחד):

<mark>אריה סתיו</mark> הוא מתרגם וכותב מוכשר מאוד שלספריו התוודעתי באיחור רב. 'שירת הטרובדורים' כשמו הוא, עוסק בשירתם ובהיסטוריה של הטרובדורים, שהיו בין המשוררים הליריים הראשונים בימי הביניים שכתבו בשפה שאינה לטינית ומיקדו את יצירתם דווקא בנושאי חול ולא בנושאי קודש. לטרובדורים מחבל אוקסיטניה (פרובנס) מתלווים גם הטרוברים, מקביליהם מצפון צרפת והמינזנגרים, מקביל

כדי להכנס לאווירה של הספר הזה שימו לכם את הפסקול הזה ברקע (במקור מסדרת הטלוויזיה "ויקינגים" ) :

https://www.youtube.com/watch?v=bYcb19aBSg4

מרגישים את זה בבטן ?

אהבה, תשוקה, משפחה, קנאה, עלבון נקמה ודם, קרח, אש, פלדה
ועוד נקמה ועוד דם.
זיגפריד, הגיבור ממלכת קסנטן שלגדות נהר הריין בורך על ידי האלים. זיגפריד קוטל הדרקון, הזוכה באוצר הניבלונגים, זיגפריד האביר עם חרבו בלמונג (כל החרבות

זמן רב אני נושא בחובי את הכמיהה לקרוא את היצירה הזו- ה'איליאדה' של הומרוס. משום מה תמיד דחיתי אותה למועד מאוחר יותר. בלא מעט מקרים קרה שספר אחר נדחף לפתע לפניה, אולם הדחייה של האיליאדה נבעה בעיקר מחשש. ההתמודדות עם תרגום שירה אפית מיוונית עתיקה בעלת יותר מ-15000 שורות שיר מהמאה השמינית לפני הספירה גרמה לסוג של ייאוש עוד לפני שהנחתי עיניי ולו על אות אחת בספר. אני מניח שהסיבה לחשש מעין זה טמונה בסוג

לא נראה לי שמישהו זקוק להמלצה שלי על הקלאסיקה הזו, מהספרים הידועים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה המערבית.
אני כן רוצה להמליץ על המהדורה הזו ספציפית של האיליאדה מכמה סיבות.
1 - ההקדמות והנספחים. <mark>אריה סתיו</mark> מצרף לכל תרגומי השירה האפית שלו הקדמות ונספחים מאירי עיניים ומעוררי מחשבה על ההקשר ההיסטורי של היצירה, הסברים עליה שאינם ברורים מאליהם לקורא הממוצע כמוני ועובדות מעניינות על הסופר, היצירה והתקופה. ה

את האהבה שלי לשירה אפית גיליתי לפני שנים מספר, והיא הספיקה לחלוש על כתבים מאזורים גיאוגרפים שונים ותרבויות עתיקות שחלקן עיצבו את תרבויות העולם וחלקן התפוגגו ועברו בריאה מחדש עם התגלות הכתבים. 'שירת הניבלונגים' נעלמה גם כן מהתודעה המערבית לכ-500 שנה עד שנמצאה ב1775 בספריה עתיקה במנזר. שמות הגיבורים השתמרו מעט באגדות עם גרמניות שעברו מפה לאוזן אולם העלילה הרצחנית שמהווה חלק מהמיתולוגיה הנורדית נולדה

ניסיון לברוח הכי רחוק שאפשר..
ניסיון יוצא דופן בהיקפו להכרת תרבות שונה.
מיתולוגיה צבעונית שמקורה בארצות הקור . אלים שאינם מוכרים לנו - מקורות תרבותיים של קבוצות של בני אדם. . שנחתו כביכול מפלנטה אחרת.
בתרגום ובהדרכה צמודה של משורר ואיש תרבות ישראלי <mark>אריה סתיו</mark> .
"איש אשכולות" שמתאפיין מלבד היותו משורר ביכולת מחקרית - איסוף חומרים יוצאת דופן.
זה אינו ספר קריאה זהו ספר עיון ככזה מעניין ושונה.

מזל שימי הולדת מגיעים פעם בשנה, ומזל שאחותי יודעת לחפש ברשימת "מרצוי למצוי" שיש תחת הדף שלי באתר סימניה. בכל אופן, קיבלתי במתנה את החלק הראשון של "הקומדיה האלוהית- התופת" ליום הולדתי האחרון.
חיכיתי לקרוא את הספר הזה הרבה זמן. הרעיון הכללי היה ברור, אבל הייתי חייב לראות\לקרוא במה בדיוק מדובר בעצמי.
יאמר לזכותו של העורך והתצרגם <mark>אריה סתיו</mark> שהוא לקח עבודתו ברצינות תהומות. מלאכת התרגום, המבואות, הרקע

כמה אירוני, ואולי הולם באורח טרגי, שדווקא היצירה המכוננת של התרבות המערבית -אותה ארכיטקטורה קוסמית של דנטה אליגיירי - נאלצה לעבור תחת ידו האדנותית, אך הדלה מבחינה פואטית, של אריה סתו. ראשית, יש להשתחוות בפני המקור. ה"קומדיה" אינה רק טקסט; היא סכימה טוטאלית של הנפש האנושית. דנטה אינו מסתפק בתיאור גאוגרפי של השאול, כור המצרף וגן העדן; הוא מכונן את המפגש האולטימטיבי בין התיאולוגיה התומיסטית לבין הפוא

התופת של דנטה כאודיסאה מוסרית

לאחר קריאה שניה ומעמיקה של התופת, החלק הראשון ב"קומדיה האלוהית", מתברר כי דנטה איננו מבקש לחדש את עקרונות המוסר הנוצריים או להמציא תורת גמול חדשה. אדרבה, הוא מציב עצמו במסורת ארוכה של כתיבה אפית, החל באודיסיאה של הומרוס ועד לאינאס של וירגיליוס, ובונה על גביהם מסע של חניכה מוסרית. אם האודיסאה היא מסע פיזי בעולם הים, ואם האינאס היא מסע של יסוד זהות לאומית־דתית, הרי ש