ביקורת ספרותית על שירת הניבלונגים מאת אריה סתיו
ספר מעולה

---

את האהבה שלי לשירה אפית גיליתי לפני שנים מספר, והיא הספיקה לחלוש על כתבים מאזורים גיאוגרפים שונים ותרבויות עתיקות שחלקן עיצבו את תרבויות העולם וחלקן התפוגגו ועברו בריאה מחדש עם התגלות הכתבים. 'שירת הניבלונגים' נעלמה גם כן מהתודעה המערבית לכ-500 שנה עד שנמצאה ב1775 בספריה עתיקה במנזר. שמות הגיבורים השתמרו מעט באגדות עם גרמניות שעברו מפה לאוזן אולם העלילה הרצחנית שמהווה חלק מהמיתולוגיה הנורדית נולדה מחדש רק כעבור מחצית מילניום.
איני יכול שלא להשוות את כתבים אלו שמהווים את ראשית התרבות הגרמנית לכתבים גרמנים אחרים שמהווים יסוד לאומה הזו כגון אגדות האחים גרים. האחים גרים היו חוקרים אתנופואטים שאספו אגדות עם שעברו מפה לאוזן וליקטו אותם לקובץ בן כמה מאות אגדות הנקרא על שמם. מה שמאפיין את אותן אגדות הוא אכזריות וברוטליות מזוויעה. אנקדוטה נהדרת על אסופת האגדות של האחים גרים היא שהן הוצאו אל מחוץ לחוק ע"י בעלות הברית לאחר כניעת גמניה הנאצית בטענה שהן עיצבו את האומה הזו ליצר אלימות סאדיסטית. לא ידוע לי ששירת הניבלונגים הוצאו מחוץ לחוק, ועם זאת השפעת היצירה בעיצוב דמותה של האומה הגרמנית היה גדול לאין שיעור. היטלר העריץ את היצירה, בעיקר את האופרות 'מחזור הטבעת' מאת וגנר שאורכן כ-15 שעות ואשר מבוססות על שירה זו.
חלקו הראשון של הסיפור מסתכם בחטא של גאווה, כבוד ויהירות שמובילים לבגידה ורצח. חלקו השני בנקמה שקוטלת אלפים.
ישנם מוטיבים פנטסטים כגון כישוף, נבואות, דרקון, בתולות ים ואוצר קסום.
יש בספר הקדמה למיתולוגיה נורדית ותקציר הסיפור. אני דילגתי על החלק הזה וצללתי ישר ליצירה כדי לא ליצור ספויילרים. אחר כך חזרתי וקראתי את הנספחים והמאמרים המצורפים. רבים מהם מדברים על האופרות של וגנר, סרטו האילם של לאנג מ1924, ועל הקשר והשימוש שעשו ביצירה המפלגה הנאצית.
לגבי התרגום, זו לא הפעם הראשונה שאני קורא תרגומים של אריה סתיו. הוא נחשב למומחה בתרגומי שירה אפית והספיק לתרגם לא מעט יצירות שלא ראו לפני כן אור בעיברית. עם זאת השפה לא מהגבוהות שיצא לי לראות בתחום כמו שלמה דיקמן ושאול טשרניחובסקי.
לחובבי הפנטזיה- טולקין היה מתרגם של שירה אפית ואף עבד על הכתבים של ביוולף. אני לא סתם מזכיר אותו, רבים מרעיונותיו של 'אבי ספרות הפנטזיה' נעוצים בחומרים האלו. מולץ בחום לקריאה. דרך אגב, בזמנים ההם לא היה עורך שיגביל רמות אלימות. ספרות פשוט מטורפת.

» ביקורות נוספות של בוב
» ביקורות נוספות על שירת הניבלונגים