אז על מה הספר הזה?
טוב, זה די פשוט בעצם: מרדף של בלשית קשוחה בעלת השם הייחודי תרזדיי נקסט (יום חמישי הבא) אחרי ארכי-פושע מרושע בשם אכרון הדס. כולם משוכנעים שהוא כבר מת, אבל היא לא מוותרת ובדרך מוכנה לרמוס לא מעט כללים כדי להשיג את הצדק.
רגע, שניה, מה אתם בורחים?
לא מחובבי הז'אנר?
תישארו בסביבה, יש לספר עוד כמה ז'אנרים להציע לכם, שנאמר: זה הז'אנר שלי, ואם הוא לא מוצא חן בעיניכם יש לי אחרים:
מס

בכל פעם שאני קוראת ספר על מלחמת העולם השניה והשואה בפרט, אני לא יכולה שלא לתהות מה הייתי עושה במקום הגיבור/גיבורה, וכך גם בספר הזה. איך הופכת נערה רגילה ועליזה, חובבת קריאה, למכונה שורדת שיכולה לכל הקשיים הנקרים בדרכה, למרות ששום דבר בחייה הקודמים לא הכין אותה לכך?

הספר "פרש הברונזה" מתחיל בתיאור היום הראשון של המלחמה בברית המועצות – שידור רדיו של ה"חבר" מולוטוב, שר החוץ של סטלין, המודיע על פלי

קניתי אותו בשבוע הספר האחרון, לא הכרתי את הסופרת או שמעתי אי פעם על הספר ולכן קראתי אותו אחרון- ואני כ"כ שמחה שעשיתי את זה!!

להפתעתי הרבה, נהנתי ממנו מאוד מאוד,
הפן ההיסטורי דיבר אלי מאוד, הספר היה כתוב בצורה קלילה ונעימה לקריאה,
הדמויות בספר הן קיצוניות מאוד, תמימים וטובי לב או אנוכיים וחסרי הבנה, ולמרות זאת התאהבתי.

איפה יש גברים כמו אלכסנדר??
הסיפור המרכזי ריתק וסחף אותי למרות שאני מ

כשרק נכנסתי לסימניה, לפני חודשיים פחות או יותר, בכל רשימות הקריאה שנברתי בהן הספר הזה הופיע, ובציון גבוה.
(גם עכשיו - הדירוג של הספר הזה בממוצע של מעל 400 קוראים - 4.611, גבוה משל מלכוד 22 אפילו)

כשהגעתי לספריה לפני חודש בערך, אחרי שאמא שלי ביקשה - 'תביאי לי ספר ארוך ומעניין לקרוא בחופש' - כל הספרניות כולל כמה משאילות התעלפו כמעט על הדלפק- 'ספר אדיר, מרגש, אמא שלך כ"כ תהנה'.

אחותי התחילה לק

את תרזיי נקסט, גיבורת הספר, הכרתי בכלל דרך ספר ההמשך לספר הזה, "לשקוע בספר טוב". חזרתי לראשון כדי להבין כמו שצריך והביקורת הזו היא בעצם המלצה מרוכזת לשניהם. והיות ששניהם עוסקים בספרים, הרגשתי חופשיה להשוות את הגיבורים לכל מה שעלה במוחי תוך כדי.

העולם של ג'ספר פורד הוא עולם בדיוני למחצה, שנראה כמו ערבוב בין משחקי הרעב לקוני ויליס עם קורס בספרות אנגלית באמצע. הוא משתעשע במוטיבים המוכרים של נסיעה

רוב ספרי הפנטסיה שקראתי נכתבים על עתיד כלשהו (קרוב או רחוק, תלוי כמה הסופר אופטימיסט) או יקום אחר בו החוקים כאילו אחרים. אני אומרת "כאילו" כי רוב ספרי הפנטסיה מבוססים על עברו של המין האנושי והתנהגויות השאובות משם. לא הספר הזה.

פורד כותב על אנגליה של זמננו. אך היקום שהוא בורא שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסיפור הוא על תרסדיי נקסט (בטוח הוא התכוון לאיזו בדיחה כשבחר את השם) שהיא בלשית במחלק הבילוש הספ

לפי נתוני האתר, נכון לכתיבת חוות דעת זו, 17350 התעניינו בספר,
38 בנים 271 בנות דירגו את הספר,
ממוצע של 4.6 מתוך 5,
ו.. 124 ביקורות,(לא כולל זו...)
מהנתונים אפשר להבין שהספר בלשון העם "פ-צ-צ-ה"...
גם אני מצטרף לרוב הקוראים שהיללו את הספר ונשאבו לתוכו וממליץ למי שלא קרא עדיין "לרוץ לחנות הקרובה ולרכוש את הספר,להתקשר לעבודה ולדווח על מחלת השיכחה,
לשכוח מהבעל/חבר/משפחה/סביבה/"טורקיה.."ומה לא..ה

מי שמע, מי ידע (פרט לעולים מברית המועצות ) על 900 הימים (כמעט 3 שנים) של המצור שעשו הגרמנים על לנינגרד (שנקראת היום בשמה המקורי סנקט פטרבורג) ?

המצור התחיל ב 8.9.1941 והסתיים 27.1.1944 ובו מתו, רק מרעב איום, בין 1-2 מיליון תושבים וחיילים. לפי השמועות, היטלר, יימח שמו וזכרו, נתן פקודה שלא לקבל כניעה של תושבי לנינגרד (כלומר – כל תושבי העיר דינם למיתה) ולכן, בתחילה, סטאלין מיעט לשלוח לעיר אוכל (

את 'ג'יין אייר' קראתי פעמיים- פעם אחת כשהייתי ילדה, שאלתי מהספריה את הגרסה המקוצרת ולא אהבתי. ופעם שנייה כנערה, שאלתי מהספרייה את הגרסה המלאה ונהניתי מכל רגע. ספר רומנטי, גותי, סוחף ויש סוף טוב.
'פרשת ג'יין אייר' הוא ספר בתוך ספר, קצת כמו בבושקה. אבל מסתבר שבעולם שכתב ג'ספר פורד לספר 'ג'יין אייר' אין סוף טוב, למעשה ג'יין עוזבת את אהובה והולכת לנצר ילידים באפריקה עם בן דודה הלפלף (לפחות זוהי דעתו