“אני חייב את קריאת הספר הזה למאיר שליו. באמת. עת שקראתי את 'פונטנלה' שלו שוב, נזכרתי בימים רחוקים של ילדותי. אי שם בתחילת שנות ה-90 היו פעמים שבמקום תכנית הבידור השבועית, בערבי שישי שידרו זמר עברי (טוב, גם רבקה מיכאלי צריכה לנוח לפעמים). אם לא מספיק הקונספט המוזר כשלעצמו, התחושה הייתה שקברניטי הערוץ (היחיד) ליקטו לתכנית את הפזמונים המשעממים והתפלים ביותר שיכלו למצוא, כאילו כדי להתעלל כמה שיותר בצ”
