“אין טעם רב לפרט כל אחד מ-36 הסיפורים המתפרשים על כ-225 עמודים. פרימו לוי מעולם לא איכזב אותי והספר הזה לא שונה מאחרים. לוי יודע את מלאכת כתיבת הסיפור הקצר והסיפור המלא כאחד. ובכל זאת מה? פראנקל, ב"האדם מחפש משמעות", מצא משמעות, עבורו, כדי להתגבר על מוראות מחנה הריכוז ולהמשיך לחיות. פרימו לוי עשה דבר דומה, פשוט בתכלית: להתבונן בבני האדם שבאו, שחיו, שסבלו, שרזו, אבל לא ממש השתנו מעברם או השתנו באו”

“קשה להתחמק מתמונתה של אוליביה קולמן, השחקנית המשחקת את תפקידה של לדה בסרט שיצא זה עתה (2021). אז עניין הליהוק נפתר. הבת האפלה שייך לאחד משתי התקופות בחייה הספרותיים של אלנה פרנטה. שתי תקופות אלה הם אלה של ימי הנטישה ואלה של החברה הגאונה. הבת האפלה, סיפור פטפטני והיסטרי, שייך לימי הנטישה ואינו מוסיף כבוד לפרנטה. הבת האפלה גודלו כגודל נובלה. לדה בת 48, פרופסורית באוניברסיטת פירנצה, יוצאת לחופשת קי”

“הרומן הזה הוא רומן אפיסטולרי (רומן מכתבים) בין מיקלה בן העשרים פלוס, לאמו, אחותו וסובביו, כשהוא עצמו בכלל באנגליה והשאר נותרו באיטליה. צריך לכוון פיסטול לרקה כדי להתמיד ברומן זה, שאין בו כלום והוא מתחיל מכלום ונגמר בכלום. לא כל הסיפור עוסק במכתבים. אבל בבסיסו הוא בנוי כך שאמו של מיקלה כותבת לו בהרחבה ומתארת לו את קשייה והיא נותרת ללא מענה. השאר כן זוכים למענה קצר. כל זאת לא מתפתח לשום דבר חשוב.”

“אחד הספרים המדכאים ונפלאים שקראתי לאחרונה. לדה, מרצה לספרות, גרושה ואם לשתי בנות, חווה סוג של תסמונת הקן הריק בעקבות נסיעתן של בנותיה לגור תקופה עם אביהן מעבר לאוקיינוס. היא מחליטה לצאת לחופשת קיץ בעיירת חוף. במהלך השהייה שם היא פוגשת משפחה נפוליטנית גדולה ורועשת שמעוררת בה זכרונות שניסתה להדחיק שנים. היא בולשת אחרי בני המשפחה, הופכת לכמעט אובססיבית לגביהם ולבסוף פולשת לחייהם באופן פעיל. הס”

“אין טעם רב לפרט כל אחד מ-36 הסיפורים המתפרשים על כ-225 עמודים. פרימו לוי מעולם לא איכזב אותי והספר הזה לא שונה מאחרים. לוי יודע את מלאכת כתיבת הסיפור הקצר והסיפור המלא כאחד. ובכל זאת מה? פראנקל, ב"האדם מחפש משמעות", מצא משמעות, עבורו, כדי להתגבר על מוראות מחנה הריכוז ולהמשיך לחיות. פרימו לוי עשה דבר דומה, פשוט בתכלית: להתבונן בבני האדם שבאו, שחיו, שסבלו, שרזו, אבל לא ממש השתנו מעברם או השתנו באו”

“קשה להתחמק מתמונתה של אוליביה קולמן, השחקנית המשחקת את תפקידה של לדה בסרט שיצא זה עתה (2021). אז עניין הליהוק נפתר. הבת האפלה שייך לאחד משתי התקופות בחייה הספרותיים של אלנה פרנטה. שתי תקופות אלה הם אלה של ימי הנטישה ואלה של החברה הגאונה. הבת האפלה, סיפור פטפטני והיסטרי, שייך לימי הנטישה ואינו מוסיף כבוד לפרנטה. הבת האפלה גודלו כגודל נובלה. לדה בת 48, פרופסורית באוניברסיטת פירנצה, יוצאת לחופשת קי”

“הרומן הזה הוא רומן אפיסטולרי (רומן מכתבים) בין מיקלה בן העשרים פלוס, לאמו, אחותו וסובביו, כשהוא עצמו בכלל באנגליה והשאר נותרו באיטליה. צריך לכוון פיסטול לרקה כדי להתמיד ברומן זה, שאין בו כלום והוא מתחיל מכלום ונגמר בכלום. לא כל הסיפור עוסק במכתבים. אבל בבסיסו הוא בנוי כך שאמו של מיקלה כותבת לו בהרחבה ומתארת לו את קשייה והיא נותרת ללא מענה. השאר כן זוכים למענה קצר. כל זאת לא מתפתח לשום דבר חשוב.”

“אחד הספרים המדכאים ונפלאים שקראתי לאחרונה. לדה, מרצה לספרות, גרושה ואם לשתי בנות, חווה סוג של תסמונת הקן הריק בעקבות נסיעתן של בנותיה לגור תקופה עם אביהן מעבר לאוקיינוס. היא מחליטה לצאת לחופשת קיץ בעיירת חוף. במהלך השהייה שם היא פוגשת משפחה נפוליטנית גדולה ורועשת שמעוררת בה זכרונות שניסתה להדחיק שנים. היא בולשת אחרי בני המשפחה, הופכת לכמעט אובססיבית לגביהם ולבסוף פולשת לחייהם באופן פעיל. הס”