ספר מיוחד על ילדה שאצל רבים מאיתנו משתייכת לשכבת השקופים.
מלודי היא ילדה נכה, פגועה במערכות המוטוריות שלה, אינה מסוגלת ללכת, טווח תנועה מוגבל בידיה ואינה מסוגלת לדבר. במקום קול נשמעות ממנה נהמות.
ובטרם נמשיך, אני מבקש כי כל קורא של בלוג זה יעשה מבחן לעצמו. כיצד באמת תגיב ובעיקר תחשוב לעצמך,כאשר תראה ילד/ נער או בוגר מוסעים בכיסא גלגלים, ראשם שמוט כי אין להם כוחות להחזיק אותו ישר, לעתים מריריים, ואולי, לפעמים, חולצתם מוכתמת מאוכל שגלש עליה?
ואם הוא מלווה על ידי "נורמלי", למי תפנה ראשון?
ואולי אבקש עוד תרגיל מחשבתי קטן.
השווה זאת לאם שהולכת עם ילד חמוד ברחוב. האם תנסה במצב מסוים להיות נחמד לילד? כדבר טבעי, להנאתך ולהנאת האם?
נחזור למלודי גיבורת סיפורנו.
מלודי בעלת שכל בריא , קולטת חושבת ובעיקר רגישה לסביבה ולתגובות הזולת.
הבעיה שלה היא שבשנותיה הראשונות לא היו אמצעי "פלט" לכל הנכנס לראשה.
לכן , חוץ מהוריה , שכנתה רוז שראתה בה אדם, וקטרין הסייעת שלה שהביטה לה ישר בעיניים, ראו בה האחרים ( כולל הרופאים של אותה תקופה), ילדה אבודה.
הטכנולוגיה באה לעזרתה, והיא לומדת מהפיזיקאי הוקינס, להשתמש בקול סינתטי כדי להתקשר.
מרגע זה הדרך פתוחה לפניה.
מתוך ניסיון במשפחה , אני יכול לציין כי אחד האבסורדים של העולם הוא , כי שכלולים טכניים מתחילים , בדרך כלל, בכלי מלחמה או במירוץ לחלל, עוברים בדיקה אצל נכים ולבסוף גולשים לכלל הציבור.
כאלו הם העזרים כמו תצוגה בתא הטייס שנקלטה במכוניות נכים שולבה במכוניות היוקרה ואחר כך לכל ההמון.
או אותו מענה קולי סינתטי שנמצא היום בכל משיב טלפוני, במיוחד כשאתה מתקשר חסר סבלנות ומצפה למענה אנושי.
הסיפור מראה כי דעות קדומות אינן נמחקות בין רגע. גם כשמלודי מוכיחה את עצמה כחיונית להצלחת הנבחרת בתחרות טריוויה ארצית, הרי יש שמנסים להכשילה, או מצד שני לרכב על הצלחתה.
וכל מה שמלודי מבקשה הוא ..לא להתבלט.
היא מבינה את חוק היסוד שאומר : "אם הנך שונה, אנחנו הבריאים לא נקבל אותך באופן טבעי לשורותינו".
האמיתה האחרונה היא כי שתי אוכלוסיות מקבלות אותה כמות שהיא: ילדים קטנים שהם בעיקר בתהליך למידה של העולם, ו בעלי חיים, במקרה זה טופי, הכלבה שבבית.
הספר כתוב נכון. הוא מביא את היום יום מנקודת מבטה של מלודי. החוויות שמוצגות במינון נכון, לא מטיף או לוחמני, מצטברות לתמונה מלאה ומיוחדת.
איני אובייקטיבי, אבל אוכל להעיד כי הוא מכיל אוסף ניכר של מקרים אמתיים.
שווה לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
